עריכת הדף "רחל אמנו"

'''רחל אמנו''' היא רעייתו של [[יעקב אבינו]] ואמם של [[יוסף]] ו[[בנימין]], אחת מ[[ארבעת האמהות]]. רחל היא בתו הצעירה של [[לבן הארמי]] אחותה של [[לאה אמנו]] ושם אימם של לאה ורחל היא [[עדינה]]. כשיעקב אבינו הגיע לחרן כדי לשאת אישה, הוא עבד אצל דודו [[לבן הארמי]] שהוא גם חמיו לעתיד, שבע שנים כדי להתחתן עם רחל.

 

 

 

 

עם זאת, ב[[שיחות לנוער]] מופיע בשלושה מקומות התאריך י"א חשוון כיום פטירת רחל, וכן יש המוכיחים את אמיתות התאריך מהתייחסות הרבי להולדת נפתלי, כהוכחה שאם פרט אחד במדרש מדוייק - גם התאריכים בנוגע לשאר השבטים מדוייקים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=37 התוועדות שבת פרשת וילך, התוועדויות תשמ"ב חלק א' עמוד 30].}}.

רחל הוא כינויה של [[ספירת המלכות]]. כינוי זה בא לבטא גם את יניקת החיצונים שיש בחיצוניות ובהסתר בזמן ה[[גלות]] כמו שכתוב "רחל לפני גוזזה נאלמה"{{הערה|ישעיהו נג ז}}.

בחינתה של רחל בימות החול בשעת ה[[תפילה]] היא מ[[ספירת התפארת]] ולמטה של [[זעיר אנפין]], ובימות החול היא שורה ב[[בי"ע]] בבחינת ראש לשועלים להעלות ניצוצין.

ב[[שבת]] עולה ספירת הרחל עד ראש זעיר אנפין ומקבלת ב[[קידוש]] את בחינת [[עינים]] כמו [[לאה אמנו|לאה]]. {{ערך מורחב|ערך=[[רחל ולאה]]}}

במדרש מתואר כיצד תפילתה של רחל מעוררת את [[גאולה|גאולת]] עם ישראל:

בשעה שבקש הקב"ה להחריב את [[בית המקדש]]... היה [[הקב"ה]] בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי, השריתי [[שכינה|שכינתי]] למטה בשביל ישראל, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, חס ושלום שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות... אמר הקב"ה ל[[ירמיה]] אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי, ועשה לו [[חופה]] ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא ל[[אברהם אבינו|אברהם]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]] ול[[יעקב אבינו|יעקב]] ו[[משה רבינו|משה]] מקבריהם שהם יודעים לבכות... באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: רבונו של עולם גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן [[נישואין|נשואי]] לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והוקשה עלי הדבר עד מאד, כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי, ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי, כדי שיהא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת, ואני משיבתו על כל דבר ודבר, כדי שלא יכיר לקול אחותי, וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאת לע"ז שאין בה ממש והגלית בני, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם, מיד נתגללו רחמיו של הקב"ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן.|מקור=איכה רבה (בובר) פתיחתא כד}}

 

 

 

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:האבות]]

[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

[[קטגוריה:תורת החסידות]]