רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו רבי ברוך ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.

נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות כ"ד טבת ה'תקע"ג ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.

לידתו

רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ביום שישי י"ז אלול ה'תק"ג. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק"ד אל הבעל שם טוב, כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש"ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר.

ביום ההולדת שלו - ח"י אלול נח"ת, ערך הבעש"ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך: למועד הזה ממש אתם חובקים בן.

שנה לאחר מכן, ביום הרביעי ח"י אלול קה"ת ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשתי אורות של התורה: הנגלית והחסידות.

ילדותו

ביום הכיפורים שנת ה'תק"ו נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו.

בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח"י אלול ה'תק"ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש"ט. מייד לאחר שהבעש"ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו "סבא".

ביום ט"ו בכסלו ה'תק"י בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.

מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי השל"ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש"י, ראב"ע ורמב"ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!

בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר מצווה בשנת ה'תקי"ח הוכתר בתארים גאון, תנא ופליג ובגיל 18 סיים ללמוד את כל התלמוד עם נושאי כליהם, ספרי ראשונים ואחרונים.

לאחר נישואיו, עם הרבנית סטערנא שהתקיימו ביום שישי י"ב מנחם אב ה'תק"כ היה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק.

במזריטש

לאחר פסח שנת ה'תקכ"ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע למעזריטש ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש].

למד בחברותא עם רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "שולחן ערוך הרב". כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו"ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה דאצילות בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב"ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.

נשיא חסידות חב"ד

עבר לליאזני ולאחר הסתלקות המגיד בשנת ה'תקל"ג נבחר לנשיא החסידים. יחד עם רבי מנחם מענדל מויטבסק נסע בשנת ה'תקל"ד לפגוש את הגר"א מווילנה, אך הגר"א לא קיבלם.

כשנסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש רצה אדמו"ר הזקן להצטרף אליו אך בסוף נשאר ברוסיה להנהיג את עדת החסידים.

אדמו"ר הזקן נאסר פעמיים עקב מלשינות המתנגדים לחסידות. בראשונה יצא לחירות ביום שלישי י"ט כסלו תקנ"ט לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק "פדה בשלום נפשי". במאסר השני בשנת ה'תקס"א לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של חנוכה.

בשנת ה'תקע"ב כ"ט מנחם אב, נאלץ לעזוב עם משפחתו את ליאדי. ברח לתוך רוסיה, ביודעו כי נפוליון רודף אחריו וציווה להעלות באש את ביתו על כל תכולתו. ביום שישי י"ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות כ"ד טבת ה'תקע"ג. משם הובא לקבורה בעיר האדיטש.

ניגוניו

אדמו"ר הזקן חיבר 10 ניגונים: אבינו מלכנו, א-לי אתה ואודך, ארבע בבות (אותו מנגנים בזמנים קבועים בלבד, בעת הובלת חתן וכלה לחופה וכדו'), בני היכלא, כאייל תערוג, לכה דודי, ניגון דבקות ראש השנה, ניגון דבקות שבת, צאינה וראינה, קול דודי.

מספריו: • אגרות קודש. • אתהלך לאזניא. • ברכות הנהנין. • הלכות תלמוד תורה. • התניא: בו מוסברים יסודות תורת חב"ד. • ליקוטי תורה: על פרשיות השבוע, החגים ושיר השירים. • מאמרים: תקס"ב (2 כרכים), תקס"ג (2 כרכים), תקס"ד, תקס"ה (2 כרכים), תקס"ו (2 כרכים), תקס"ז, תקס"ח (2 כרכים), תקס"ט, תק"ע, תקע"א, מאמרים הקצרים, מאמרים לפרשת השבוע (2 כרכים), עניינים, מאמרז"ל, נביאים, כתובים (2 כרכים) ומאמרים מלוקטים. • סידור. • שולחן ערוך הרב (5 כרכים). • תורה אור: על פרשיות השבוע.

אביו: ר' ברוך. אמו: הרבנית רבקה. אשתו: הרבנית סטערנא (בת ר' יהודה ליב סגל ומרת ביילא). בניו: ר' דובער (אדמו"ר האמצעי), ר' חיים אברהם ור' משה. בנותיו: הרבנית פרידא (בעלה ר' אליהו), הרבנית דבורה לאה (בעלה ר' שלום שכנא) והרבנית רחל (בעלה ר' אברהם). נכדו: ר' מנחם מענדל (אדמו"ר הצמח-צדק). סבו: ר' שניאור זלמן (מצד אביו), ר' אברהם (מצד אמו). אחיו: ר' יהודה ליב, ר' מרדכי ור' משה. אחותו: הרבנית שרה (בעלה ר' ישראל קאזאק). מוריו: ר' ברוך (אביו), ר' ישכר בר מלובביץ ור' דובער (המגיד ממעזריטש).

מייסדה וראשון בשושלת של חסידות חב"ד.