עריכת הדף "פתח אליהו"

''''פתח אליהו'''' הוא כינויו של קטע זוהר המצוי בתחילת ההקדמה השניה של [[תיקוני זוהר]], הפותח במילים אלו. בקטע זה פותח אליהו לפני [[רבי שמעון בר יוחאי]] וחבורתו, ואומר דברי שבח לפני הקדוש ברוך הוא.

=='פתח אליהו' בסידור==
על פי נוסח עדות המזרח נאמר 'פתח אליהו' בכל יום לפני [[תפילת שחרית]] ותפילת מנחה. על פי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] נאמר 'פתח אליהו' לפני [[מנחה]] של יום שישי בלבד.

==מאמרי רבותינו נשיאנו על מאמר הזוהר==
במאמר 'פתח אליהו' נידונו עניינים עיקריים ביסודות ה[[קבלה]], ורבו הפירושים על קטע זה. [[אדמו"ר הזקן]] אמר מאמרים הפותחים ב[[דיבור המתחיל]] 'פתח אליהו', אחד מהם אף נדפס בספרו [[סידור עם דא"ח]], על אחד ממאמריו של אדמו"ר בזקן שנדפס בספרו [[תורה אור]] כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאור נרחב שנדפס בספרו [[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]], [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר מאמר המבאר את מאמר הזוהר, המאמר נדפס בספרו ספר המאמרים [[תש"ב]], הרבי אמר מאמר המבאר את מאמר אדמו"ר הריי"צ ומעמיק במאמר הזוהר ובסוגיות נוספות בחסידות, המאמר נדפס בספרו ספר המאמרים מלוקט ח"ה ובספר המאמרים [[תשט"ו]].

==לשון פתח אליהו==
::"פתח אליהו ואמר, רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחושבן, אנת הוא עלאה על כל עלאין, סתימא על כל סתימין, [[לית מחשבה תפיסא בך כלל]], אנת הוא דאפקת [[עשר תקונין]], וקרינן לון [[עשר ספירות|עשר ספירן]], לאנהגא בהון [[עלמין סתימין דלא אתגליין]], ו[[עלמין דאתגליין]], ובהון אתכסיאת (נ"א אתכסייא) מבני נשא, ואנת הוא דקשיר לון, ומייחד לון, ובגין דאנת מלגאו, כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר, אתחשיב ליה כאלו אפריש בך:

::ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן, [[חד אריך חד קציר וחד בינוני|חד אריך וחד קצר וחד בינוני]], ואנת הוא דאנהיג לון, ולית מאן דאנהיג לך, לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא, לבושין תקינת לון, דמנייהו פרחין נשמתין לבני (נ"א דבני) נשא, וכמה גופין תקינת לון, דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסיין עליהון, ואתקריאו בתקונא דא, [[חסד]] [[דרועא ימינא]], [[גבורה]] [[דרועא שמאלא]], [[תפארת]] [[גופא]], [[נצח והוד]] [[תרין שוקין]], ו[[יסוד]] [[סיומא דגופא]] אות ברית קדש, [[מלכות]] [[פה]] [[תורה שבעל פה]] קרינן לה: [[חכמה]] [[מוחא]] איהו מחשבה מלגאו, [[בינה]] [[לבא]] ובה הלב מבין, ועל אלין תרין כתיב הנסתרות לה' אלקינ"ו, [[כתר עליון]] איהו כתר מלכות, ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית, ואיהו קרקפתא דתפלי, (נ"א קרקפתא דלא מנח תפלי), מלגאו איהו [[הוי"ה|יו"ד ק"א וא"ו ק"א]], דאיהו ארח [[אצילות]], איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי (נ"א ואנפוי), כמיא דאשקי לאילנא, ואתרבי בההוא שקיו:

::רבון העולמים, אנת הוא עלת העלות, סבת הסבות, דאשקי לאילנא בההוא נביעו, וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא, דאיהו חיים לגופא, ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מה דלגאו ולבר, ובראת שמיא וארעא, ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי, ובארעא אילנין ודשאין ו[[גן עדן|גנתא דעדן]] (ועשבין) וחיוון ועופין ונונין ובני נשא, לאשתמודעא בהון עלאין, ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין, ואיך אשתמודעאן מעלאי מתתאי, ולית דידע בך כלל ובר מנך לית יחידא (ס"א יחודא) בעלאי ותתאי, ואנת אשתמודע אדון על כלא, וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע, ובהון אתקריאו [[מלאכים|מלאכיא]], ואנת לית לך שם ידיע, דאנת הוא ממלא כל שמהן, ואנת הוא שלימו דכלהו, וכד אנת תסתלק מינהון, אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא:

::אנת [[חכים ולא בחכמה ידיעא]], אנת הוא [[מבין ולא בבינה ידיעא]], לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא, ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי, דאינון צדק ומשפט, כפום עובדיהון דבני נשא, דין איהו [[גבורה]], משפט עמודא דאמצעיתא, צדק מלכותא קדישא, מאזני צדק [[תרין סמכי קשוט]], הין צדק אות ברית, כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא, אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין, ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי, ולאו מכל אלין מדות כלל:"

==ביאורי החסידות==
{{להשלים|}}
שלושת המאמרים בפתח אליהו מכוונים כנגד שלושת הדרגות [[עקודים נקודים ברודים]] שהם בכללות ענין של [[נקודה ספירה פרצוף]] או [[נקודה קו שטח]].

המאמר הראשון עוסק בבחינת ה[[תיקון]] של [[עולם הברודים]] בהתלבשות ה[[אורות בכלים]] דוקא שהוא ציור אדם כענין [[רמ"ח איברים דמלכא]], וזהו [[ספירת החסד|חסד]] דרועא כו' עד חכ' מוחא אור בכלי דוקא כו' ועל כן הזכיר חו"ב וכתר לבסוף כנ"ל.

המאמר השני הפותח במילים מ"ש אנת הוא עה"ע כו' עוסק בבחינת ה[[קו וחוט]] המכונה [[קו המדה]] כנ"ל דאשקי לאילנא בתוס' אורות ומוחין כו' ובמדה ומשקל דכל יח"ע בעילאי ותתאי כו' ושהוא ממלא כל שמהן כו'.

המאמר השלישי הפותח במילים אנת חכים כו' מדבר בבחינת העקודים בכללו' זהו בחינת ה[[רשימו]] דנקודה שנשאר אחר הצמצום הראשון שלפני הקו"ח הנקרא קו כו' וכמו בחינת הנקודה שאין בה גם בחינת המשכה כללית וכל שכן פרטות כלל רק כלול בה בבחינת ההעלם כל הע"ס שהן בהעלם ב[[עצמות ומהות|עצמות]] אין סוף הנקרא ע"ס הגנוזות ב[[עצמות ומהות|עצמות]] כשלהבת הקשורה בגחלת כנ"ל שאינו עדיין בבחינת מקור המשכות האורות דע"ס מן ההעלם לגילוי כלל וזהו שא' אנת הוא חכים פירוש אנת ממש שהוא [[עצמות ומהות|עצמות]] המאציל ולא הזכיר כאן בשם עה"ע סה"ס דאשקי כו' (ולא הזכיר כאן לבחינת כתר כי זהו בחינת הנקודה שכלול בה בהעלם חו"ב ומדות כו' שהוא כלי א' שעקודים בה הכל).

==לקריאה נוספת==
*הרב עדין אבן ישראל, '''פתיחת אליהו''', שלושה עשר עלי השושנה

==קישורים חיצוניים==
*[http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=139767 "פתח אליהו"] - מתוך אתר מאור החסידות. {{קישור שבור|}}

'''ד"ה פתח אליהו תשט"ו'''
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140058 טקסט המאמר]
*[h://biurim.co.il/wp-content/uploads/2022/12/פתח-אליהו-תשטו.pdf המאמר עם ביאור 'ביאורים במאמרי רבינו']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/12/11-12-2022-23-07-38-פתח-אליהו-עם-פענוח-המראי-מקומות.pdf המאמר עם פיענוחים מתוך הוצאת מכון פיענוחים]
*[http://video.chasidut.net/subcategory/1000423/פתח-אליהו-יט-כסלו-תשטו סדרת שיעורים במאמר מפי הרב יואל כהן]
*

[[קטגוריה:פתח אליהו]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]