עריכת הדף "פרשת בהר בחוקותי"

פרשת '''בהר''' (או '''בהר סיני''') היא [[פרשת השבוע]] התשיעית בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ה פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ו פסוק ב. ופרשת '''בחוקותי''' ('''בחֻקֹתַי''') היא [[פרשת השבוע]] העשירית והאחרונה בספר [[ויקרא]]. היא מתחילה בפרק כ"ו פסוק ג ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז פסוק לד.

בשנים שאינן [[שנה מעוברת|מעוברות]] קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת [[בחוקותי]].
==הפרשה בקצרה==
'''ראשון''' אנו קוראים על שנת השבת הידועה כשנת ה[[שמיטה]], וכן על שנת היובל המופיעה פעם בחמישים [[שנה]]. בשנת השמיטה אנו מצווים שלא לעבוד בשדה, לא לזרוע, לא לקצור ולא לעבד. התורה מפרטת דינים רבים מה מותר ומה אסור לעשות עם הפירות שגדלים בשנה זו. כל דיני השמיטה חלים רק על [[ארץ ישראל]], אך בכל ה[[עולם]] יש להיזהר שלא [[אכילה|לאכול]] מ[[פירות]] שגדלו בארץ באותה שנה באם לא נשמרו דיני השמיטה.

לאחר שבע מחזורים של שמיטה מופיעה שנת היובל, אותה מקדשים ב[[תקיעת שופר]] ב[[יום כיפור]]. בשנת היובל משתחררים כל העבדים והקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים.

העלייה הראשונה ממשיכה באזהרה שלא להונות ול[[שקר]] במשא ומתן, ומסתיימת בהבטחת התורה שבאם נשמור את החוקים והמשפטים, תהיה הארץ בטוחה ושלווה.

'''שני''' - ממשיכה התורה בהבטחות התורה שבאם נשמור את המצווות נשכון בארץ בביטחה. התורה מבטיחה שבאם נשמור את מצוות השמיטה, הארץ תוציא מספיק תבואה גם לשנה זו ולשנה שאחריה.

התורה ממשיכה בפירוט דינים בקשר למכירת קרקע לפני שנת היובל. אדם לא אמור למכור את קרקעותיו אלא אם כן הינו עני. ובאם חזר מזלו והתהפך הגלגל, עליו לקנות בחזרה את הקרקע.

'''שלישי''' - ממשיכה התורה בדינים הקשורים למכירת [[קרקע]]ות ובתים בקשר לשנת היובל. התורה נותנת אפשרות לגאולת בית לאחר הקניה עד ל[[שנה]] אחר הקניה, אך לאחר מכן פג תוקפה של זכות זו, למעט בערי ה[[לוי]]ים, בהן ניתן לגאול את הבית בכל עת.

כעת פונה התורה לנושא העזרה לזולת, ובין היתר אוסרת עלינו התורה לתת [[הלוואה]] ל[[יהודי]] ב[[ריבית]], או לקחת הלוואה בריבית.

'''רביעי''' - כוללת את שתי העליות האחרונות של [[פרשת בהר]], ואת שתי העליות הראשונות של [[פרשת בחוקותי]]. כאן אנו מצווים על דיני [[עבד עברי]], אשר גם באם יהודי מכר את עצמו בגלל הנסיבות, אסור לנו להתנהג אליו כעבד, אלא חובה להתנהג בכבוד, והוא אף משתחרר בשנת ה[[יובל]].

לאחר מכן מצווה אותנו התורה שלא לעשות פסל [[עבודה זרה]]. 

'''חמישי''' - בחמשת הפסוקים הראשונים של העלייה החמישי ממשיכה ה[[תורה]] ב[[ברכה|ברכות]] למי שישמור את התורה והמצווות, אך לאחר מכן התורה מפרטת את העונשים והקללות ל[[רשע|סרים מדרך התורה]], ובהם [[גלות]] מארץ הקודש.

התורה מסיימת בהבטחת [[הקב"ה]] [[גאולה|שיגאל]] את עם [[ישראל]] מארצות הגוים.

'''שישי''' - אנו קוראים על [[תרומה]] של כסף ל[[בית המקדש]], כתחליף לאדם, בהמות או קרקעות. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל ותנאים נוספים. 

'''שביעי''' - פותחת בדיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.

העלייה מסתיימת בדיני [[מעשר]] בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.

זהו סיומו של ספר ויקרא, הספר שהתחיל בפרשת ויקרא לפני כחודשיים, הספר שידוע גם בשמו "תורת כהנים" כיון שרובו עוסק בדיני בית המקדש, הכהנים והקרבנות.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=267 טקסט הפרשה עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}

{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה]]