עריכת הדף "פרץ מוצ'קין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg| | + | [[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]] |
| − | ר' '''פרץ מוצ'קין''' ( | + | [[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש"ג]])]] |
| + | ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ"ד]]-[[כ"א טבת]] [[תשמ"ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדות חסידית=== | ===ילדות חסידית=== | ||
| − | |||
נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין. | נולד בשנת [[תרנ"ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין. | ||
| − | כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים". | + | כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל"תאוות היתר". בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס"ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב"[[תומכי תמימים]]" ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב"תומכי תמימים". |
ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה. | ב"שבע שנות השבע" בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב"גיגיות" מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ "רק"ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם "סיגופים" שונים בעניני אכילה ושינה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===חתונתו=== | ===חתונתו=== | ||
| − | ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]]), עם מרת העניא | + | ר' פרץ נשאר ב"תומכי-תמימים" עד חתונתו (בשנת [[תרע"ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - "פרנסתם הרוחנית" של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה. |
כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים. | כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ"ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים. | ||
===תקופת סימפרופול=== | ===תקופת סימפרופול=== | ||
| − | + | בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר. | |
| − | בשנת [[תרפ"ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי"צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר. | ||
| − | בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. | + | בשנת [[תרפ"ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של "סיפנאי-טיף" (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה. |
באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו. | באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה"[[וידוי]]" מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר "אני מאמין"... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם "אני מאמין" בכל נשיאי חב"ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו. | ||
| שורה 29: | שורה 28: | ||
===העתקה לליננגרד=== | ===העתקה לליננגרד=== | ||
| − | במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות". | + | במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל "נאור" אחד, פירסם בעיתון "סטררי קרים", אשר "מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות". |
כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד. | כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ"א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד. | ||
| − | ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו | + | ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם. |
| − | |||
| − | |||
=== מחוץ לרוסיה === | === מחוץ לרוסיה === | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]]. | עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס"ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע"ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב"דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה"ת כפר חב"ד|קה"ת כפר חב"ד]]. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 144: | שורה 55: | ||
*מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]]. | *מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]]. | ||
| − | == | + | ==ניגונו== |
| − | *[ | + | ===באטראכט דעם מענטש=== |
| − | + | * [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב"ד אינפו}} | |
| − | + | ||
| − | + | מילים לניגון לר פרץ מוצקין: | |
| + | {{ציטוט|תוכן= | ||
| + | '''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}} | ||
| + | '''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}} | ||
| + | '''ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך, ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} | ||
| + | '''אז אלעס איז נאר דאס געלט,''' - שהכל זה רק כסף{{ש}} | ||
| + | '''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,''' - הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}} | ||
| + | '''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} | ||
| + | '''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}} | ||
| + | '''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}} | ||
| + | |||
| + | פזמון:{{ש}} | ||
| + | '''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}} | ||
| + | '''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}} | ||
| + | '''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}} | ||
| + | '''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} | ||
| + | |||
| + | '''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}} | ||
| + | '''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}} | ||
| + | '''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}} | ||
| + | '''גערויבט מענטשן אסאך,''' - זלזל וציער אנשים רבים{{ש}} | ||
| + | '''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}} | ||
| + | '''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}} | ||
| + | '''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}} | ||
| + | '''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כפשעומד בפתח השער{{ש}} | ||
| + | '''און בעט א נדבה גיט מיר,''' - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}} | ||
| − | + | '''געליטן האט ער נאך מער,''' - וסבל עוד יותר{{ש}} | |
| − | + | '''געשטארבן גאנץ שווער,''' - עד שמת לגמרי בקושי{{ש}} | |
| − | + | '''או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,''' - ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}} | |
| + | '''וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,''' - מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}} | ||
| + | '''מען קען עס לייכט פארלירן,''' - אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}} | ||
| + | '''דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,''' - ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}} | ||
| + | '''אוי, פון דער ארימאן,''' - אוי, של העניות!{{ש}}{{ש}} {{ש}} | ||
| + | פזמון:{{ש}} | ||
| + | '''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}} | ||
| + | '''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}} | ||
| + | '''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}} | ||
| + | '''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} | ||
| + | }} | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| − | * [ | + | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד |
| − | |||
{{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}} | {{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]] |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תולדות חסידים]] |
| − | |||
| − | |||
