עריכת הדף "פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==שמות החג== | ==שמות החג== | ||
| − | [[ | + | [[תמונה:קריעת ים סוף.jpg|left|thumb|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]] |
===חג המצות=== | ===חג המצות=== | ||
שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן]] תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}} | שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן]] תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}} | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה. | וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה. | ||
| − | האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא [[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים | + | האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא [[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק [[הקב"ה]] בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א [[ניסן]] תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} |
:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה. | :א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה. | ||
| − | :ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם | + | :ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות. |
| − | גאולתם של ישראל ממצרים | + | גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}} |
ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[צאן]] ולהקריבו [[קרבן פסח]] על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[מסירות נפש]] שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים). | ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[צאן]] ולהקריבו [[קרבן פסח]] על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[מסירות נפש]] שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים). | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
===איסור חמץ=== | ===איסור חמץ=== | ||
[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]] | [[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]] | ||
| − | {{ערך מורחב|ערך=[[ | + | {{ערך מורחב|ערך=[[חמץ]], [[חומרות והידורים בפסח]]}} |
בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז"ל]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י"ד בניסן]], ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[ביעור חמץ]] המתקיים בבוקר י"ד ב[[ניסן]] עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[שעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ת שלו סימן ו.}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה". | בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז"ל]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י"ד בניסן]], ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[ביעור חמץ]] המתקיים בבוקר י"ד ב[[ניסן]] עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[שעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ת שלו סימן ו.}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה". | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
{{ערך מורחב|ספירת העומר}} | {{ערך מורחב|ספירת העומר}} | ||
מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט"ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[חג השבועות]], יום קבלת התורה. | מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט"ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[חג השבועות]], יום קבלת התורה. | ||
| + | |||
| + | ===בחסידות=== | ||
| + | {{להשלים|}} | ||
| + | בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצוות אלו: | ||
| + | |||
| + | על אכילת מצה מבאר אדמו"ר הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם [[ז' מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' המדות{{הערה|אור התורה בא ע' שמג}}. | ||
| + | |||
| + | איסור אכילת והחזקת [[חמץ]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות וה[[גאווה]] וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמרי. | ||
==ליל הסדר== | ==ליל הסדר== | ||
| − | [[ | + | [[תמונה:סדר ציבורי-1-.jpg|left|thumb|250px|מטיילים ב[[ליל הסדר ציבורי]] ב[[בית חב"ד]] קוזומל, [[מקסיקו]] (צולם לפני כניסת החג)]] |
{{ערך מורחב|סימני הסדר}} | {{ערך מורחב|סימני הסדר}} | ||
בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "[[ליל הסדר]]". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב"ה]] על הניסים והנפלאות. | בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "[[ליל הסדר]]". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב"ה]] על הניסים והנפלאות. | ||
| שורה 90: | שורה 98: | ||
ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ||
| − | בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול | + | בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול. |
| − | [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא | + | [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של [[ליל הסדר]] שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי [[יציאת מצרים]] וגדולת השם. |
את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". | את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". | ||
| שורה 103: | שורה 111: | ||
#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף. | #'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף. | ||
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל. | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל. | ||
| − | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים | + | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים. |
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | ||
| שורה 117: | שורה 125: | ||
===מעות חיטים=== | ===מעות חיטים=== | ||
| − | + | מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש. | |
| − | מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש | ||
===מבצע מצה=== | ===מבצע מצה=== | ||
| שורה 132: | שורה 139: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סימני הסדר (מנהגים)]] | *[[סימני הסדר (מנהגים)]] | ||
| − | + | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]] | |
| − | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים== | ||
| − | + | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב | ||
'''חסידות על חג הפסח''' | '''חסידות על חג הפסח''' | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
| שורה 150: | שורה 149: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
| − | |||
| − | |||
'''מדיה לחג הפסח''' | '''מדיה לחג הפסח''' | ||
| שורה 160: | שורה 157: | ||
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
| − | |||
| − | |||
''שונות'' | ''שונות'' | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
| − | + | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
[[קטגוריה:פסח|*]] | [[קטגוריה:פסח|*]] | ||
| − | |||
| − | |||
