עריכת הדף "פלשתים"

[[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]].

מוצאם של עם פלשתים הוא מבני [[חם]] בנו של [[נח]], כמסופר בתורה{{הערה|בראשית י, ו-יד.}}: "ובני חם כוש ו[[מצרים]].. ומצרים ילד..את פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים" מפרשי המקרא חלוקים בדעתם בפירוש הכתובים. לפי פירושו של [[רש"י]] הפלשתים היו ממזרים, לפי שהיו פתרסים וכסלחים מחליפים נשותיהם אלו לאלו, פירוש זה יסודו בדרשת חז"ל במדרש רבה.{{הערה|שם=ברא"ר|1=דברי רבי אבא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14385&st=&pgnum=86 בראשית רבה לז, ה.]}} אולם ה[[רמב"ן]] טוען שבפשטות הם חלק מעם כסלחים ושמם פלשתים נקרא על שם מקום מגורם בערי פלשת.

מושבם של הפלשתים היה בסביבת מגורם של ראשי משפחת בני חם.{{הערה|רמב"ן בראשית י, יג.}} והוא באזור דרום מזרח ים התיכון בין ארץ מצרים לארץ כנען.{{הבהרה|יש להרחיב את שמות הערים}} עיר בירתם היא העיר גרר{{הערה|רמב"ן בראשית כא, לג.}} על העיר [[באר שבע]] חלוקים המפרשים אם הייתה חלק מארצם. [[הרמב"ן]] טוען שכן אולם אחרים חולקים עליו.{{הערה|ספורנו בראשית כא, לג.}}

במשך שנים רבות התגוררו [[האבות]] [[אברהם]] ו[[יצחק]] בארץ פלשתים. מגורם שם גרר משא ומתן והסכמים בקשר לסכסוכים שונים. אברהם אבינו התגורר בארץ פלשתים עשרים ושש שנה,{{הערה|בראשית כא, לד. בראשית רבה נד, ח.}} מגיל 99 עד 125.{{הערה|עפ"י ביאור [[רש"י]] שם, בשם סדר עולם.}} בעת שהותו שם נחטפה אשתו [[שרה]] עבור מלכם [[אבימלך]]. היא הוחזרה רק אחרי אזהרת [[הקב"ה]] ועונשו. כמו כן הפלשתים גזלו ממנו את בארותיו. לבסוף נשבעו אברהם ואבימלך ועשו ברית שלום ביניהם. ולמרות זאת לאחר מותו סתמו הפלשתים את בארותיו. לדעת [[הרמב"ן]] שעיר באר שבע היתה חלק מארץ פלשת נמצא שגם צווי [[עקידת יצחק]] היה כששהה שם.{{מקור|קיים דיון ברמב"ן על כך (כמדומה שלדעת [[רש"י]] היה בחברון}} לאחר מות אברהם בשנת ב'קכג{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=65 סדר הדורות כרך א ע' 42].}} התגורר יצחק בנו בארץ פלשתים וגם הוא כאביו סבל מהצקות. בתחילה בקשר לאשתו [[רבקה]], עד שהוצרך לאזהרה מאת אבימלך לאנשי העיר. לאחר מכן מתוך קנאה בהצלחתו הרבה גורש מהעיר והתיישב בנחל גרר קרוב לעיר. אולם גם שם סבל ממחלוקות עם רועי העיר אודות בארותיו.

חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". פרשני המקרא דנו אם מטבעם היו פרוצים בעריות יותר מאנשי כנען שלכן בעת שבא אברהם למחיצתם חשש יותר משהותו בארץ כנען.

אודות תכונת הליצנות שהיתה בהם מבואר בחסידות,{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא מלשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר.

עניין זה מרומז גם בסיפור התורה אודות [[יציאת מצרים]] שמסע בני ישראל היה דרך המדבר "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"{{הערה|שמות יג, יז.}} יציאת מצריים היא יציאת הנפש מהגלות הפנימית.{{הערה|ראה גם כתר שם טוב [http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/110b.htm עמוד קי-ב].}} ועל זה אמר שאין זה דרך לבוא מיד לשמחה הגדולה (פלשתים בקדושה) מחשש שיפול בעת מלחמה בליצנות (פלשתים בקליפה) וישוב למצרים. אלא יש תחילה ללכת "דרך המדבר ים סוף" שעניינה בעבודת האדם קבלת עול מלכות שמים בקיום המצוות ואז יש שמירה לשמחה שלא יפול בעת מלחמה.{{הערה|שם=בשלח}}

העבודה זרה של פלשתים הוא דגון{{הערה|שמואל-א ה, ב.}} על שם דג. משום שקליפת פלשתים שרשם בקליפת מצרים, לכן כשם שעבודה זרה של מצרים הוא תנין,{{הערה|שפרעה מכונה:"תנין הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג).}} כך עבודה זרה שלהם הוא דג. ושרש יניקתם ב[[נשמה|נשמות]] ישראל בזמנם היתה בנשמת [[שמשון הגבור]] שהוא משבט [[דן]] שנמשל לנחש "יהי דן נחש"{{הערה|ויחי מט, יז}}.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/magid/ot/13/77.htm אור תורה עמוד עז].}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}