הבדלים בין גרסאות בדף "פיאות הראש"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גידול '''פיאות הראש''' הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"{{הערת שוליים|[[מבכת מכות]] כ"א, א.}}, כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם{{הערת שוליים|[[רש"י] שם.}} | גידול '''פיאות הראש''' הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"{{הערת שוליים|[[מבכת מכות]] כ"א, א.}}, כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם{{הערת שוליים|[[רש"י] שם.}} | ||
==לחתוך במספריים== | ==לחתוך במספריים== | ||
| − | שיטת ה[[בית יוסף]] היא שמותר לחתוך במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ת צמח צדק]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=169 סימן צ"ג].}} היא שהאיסור הוא גם במספריים. | + | שיטת ה[[יוסף קארו|בית יוסף]] היא שמותר לחתוך במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ת צמח צדק]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=169 סימן צ"ג].}} היא שהאיסור הוא גם במספריים. |
על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14715&hilite=3b3510a7-fa26-470e-9586-a23278aa3be1&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=152 חלק ג'].}} שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא: | על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14715&hilite=3b3510a7-fa26-470e-9586-a23278aa3be1&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=152 חלק ג'].}} שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא: | ||
| − | {{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין מער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל ג"כ בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי ב״ש וב״ה דע״ז נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש״י שבועות מ' הנ״ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם | + | {{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין מער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל ג"כ בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי ב״ש וב״ה דע״ז נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש״י שבועות מ' הנ״ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע}}. |
==אורך הפיאות== | ==אורך הפיאות== | ||
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת ע"י הגלגלתא <REF>עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.</REF> ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מ[[חכמה]] - [[חסד]] קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן. | ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת ע"י הגלגלתא <REF>עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.</REF> ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מ[[חכמה]] - [[חסד]] קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן. | ||
גרסה מ־09:05, 15 בנובמבר 2010
גידול פיאות הראש הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"[1], כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם{{הערת שוליים|[[רש"י] שם.}}
לחתוך במספריים
שיטת הבית יוסף היא שמותר לחתוך במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת אדמו"ר הצמח צדק[2] היא שהאיסור הוא גם במספריים.
על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב[3] שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא:
"והרי הצמח צדק מליובאוויטש הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין מער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי הרמב"ם וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל ג"כ בפאות הראש במספרים כעין תער נגד פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי ב״ש וב״ה דע״ז נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש״י שבועות מ' הנ״ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע".
אורך הפיאות
בחסידות חב"ד נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת בינה דאצילות כמו שבוקעת ע"י הגלגלתא [4] ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מחכמה - חסד קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נהג שהרבי לשים את הפיאות מאחורי האוזן.
כך גם נהג האריז"ל, לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן.
הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו לאחרי האוזן.
