| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב{{הערה|1= התוועדויות [[תנש"א]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]}} שבת ישנה כבר הטעימה -
| |
| − | "טועמיה חיים זכו"{{הערה|1=[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד - נסמן ב[[ליקוטי שיחות]] ח"כ ע' 173
| |
| − | 97.}} - של כל תבשיל
| |
| − | ותבשיל של שבת{{הערה|1= ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א.
| |
| − | [[שו"ע אדמו"ר הזקן]] שם ס"ח. וראה [[לקוטי שיחות]] שם.}}.
| |
| | | | |
| − | ==הודו==
| + | {{שבת}} |
| − | מתקנת [[הבעל שם טוב]] היא, לומר מזמור ק"ז בכל [[ערב שבת]] לפני [[תפילת מנחה]].
| + | '''ערב שבת''' הוא יום הכנה ל[[שבת]], עד שבערב<REF> התוועדויות תשנ"א ח"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15928&st=%u05D4%u05DB%u05E0%u05D4%20%u05DC%u05E9%u05D1%u05EA עמוד 93]</REF> שבת ישנה כבר הטעימה — |
| − | | + | "טועמיה חיים זכו"<REF>[[שער הכוונות]] ענין טבילת ערב שבת, פע"ח, שער יח רפ"ג. ועוד — נסמן בלקו"ש ח״כ ע' 173 |
| − | אחד מתלמידיו של המגיד ממזריטש, היה רבי [[אהרן גורדון]], שהיה גם רופאו. פעם אחת, באחת מערבי השבתות שבעת חוליו של המגיד, הוא עמד ליד מיטתו המגיד כדי להשגיח ולשמור על בריאותו, בעוד המגיד אמר את מזמור הודו שלפני [[תפילת מנחה]] של ערב שבת. כאשר הגיע המגיד לפסוק "כל אוכל תתעב נפשם", נתבטלה תאוות האכילה אצל תלמידו, עד שמאז טעם באוכל טעם טיט. כאשר המשיך המגיד באמירת המזמור, ועמד להגיע לאמירת פסוק "ויזעקו אל ה'", נמלט תלמידו של המגיד מהחדר, מכיוון שהרגיש שנשמתו עומדת לפרוח ממנו{{הערה|כתבי הר"ר יאשיה שו"ב עמ' צא.}}.
| + | 97.</REF> — של כל תבשיל |
| − | | + | ותבשיל של שבת<REF> ראה [[מג"א]] או"ח הלי שבת סר"נ סוסק"א. |
| − | ==מצות טועמיה חיים זכו==
| + | [[שו"ע אדה"ז]] שם ס"ח. וראה לקו"ש שם.</REF>. |
| − | כתוב בפסוק והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה על פי שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו.
| |
| − | | |
| − | הרמז בזה על פי תורת החסידות שבכללות העולם אזי האלף השביעי נקרא "יום שכולו שבת", ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפירוש על פי חסידות שיתגלה פנימיות התורה על ידי משיח שיבוא בב"א, וזה נקרא סעודת הצדיקים מנשמות הנקראים [[נוני ימא]], שהם נקראים לויתן מתורה ומצוות שלהם, וכל נשמות מ[[עלמא דאתגליא]] מתורה ומצוות שלהם נקראים [[שור]] הבר, ועל כן כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק הייתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעולם הזה [[הבעש"ט]] לגלות פנימיות התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה על ידי הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נקרא טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/418&search=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D כתר שם טוב ע' תיח] - מדברי אדמו"ר הרש"ב.}}.
| |
| − | | |
| − | ==ראו גם==
| |
| − | *[[רחיצת פניו ידיו ורגליו]]
| |
| − | *[[בגדי שבת]]
| |
| | | | |
| | + | {{ערך חסר}} |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| − | {{שבת}}
| |
| | [[קטגוריה:שבת]] | | [[קטגוריה:שבת]] |
