עריכת הדף "נסיעה לרבי"

[[קובץ:נסיעה_לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]
[[קובץ:טיסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]
'''נסיעה לרבי''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[נשיא הדור|רבי]]. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

==תוכן הנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נוסעים לרבי]]
מנהג הנסיעה לרבי החל כבר בזמנו של [[הבעל שם טוב]], בדור הראשון של התייסדות [[תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_441.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תא].}}, כלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד אל הרבי והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[יום טוב|חגי ישראל ובמועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממשי ונוהגים להקל בו.}}.

[[הרבי]] אף התבטא כי {{ציטוטון|כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה}}{{הערה|משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.}}.

החסידים מתייחסים אל הנסיעה לרבי כאל מצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] לשנה זו עמוד 465).}} ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|[[פתגם חסידי|פתגם-צחות חסידי]] ידוע אומר: "רבי לא שנא - חייא מנין" - אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.

הנסיעה כל כך חשובה אצל החסידים, עד שכאשר הוקם [[איגוד תלמידי התמימים]] ביוזמת והוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], אחת מתקנות היסוד בה היה מחוייב כל אחד מהחברים הייתה לבוא אל הרבי לפחות פעם בשנה.

===אופן הנסיעה===
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי בהליכה רגלית, כפי שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.

החסידים הסבירו את מעשיהם, באמרם שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.

==זמני הנסיעה==
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|מובא בלקוטי שיחות כרך יא עמ' 174 בשינוי לשון, וראו 'פרדס חב"ד' גיליון 2 עמ' 106.}} שיש שני סוגי [[חסידים]], כאלו שנוסעים בקביעות אל הרבי כדי להתחזק בעבודת ה', וכאלו הנקראים 'צרות חסידים' שנוסעים אל הרבי רק שיש להם צרה וצריכים [[ברכה]].

===חודש תשרי===
[[קובץ:אורחים תשרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]]
לאורך הדורות, הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי היה לקראת חודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באמרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן יימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.

הרבי הביע קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהתבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי.. שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד - גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, אז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש - לביתו ולמקומו.}}.

נכון לשנת [[תשע"ג]], על פי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים, נשים וילדים לשהות ב[[חודש תשרי]] אצל [[הרבי]]. אורחים אלו שוהים במסגרות השונות{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של '[[קעמפ מחנה משיח]]'.}}. רוב האורחים הינם בחורי ישיבות [[תומכי תמימים]] מרחבי העולם.

===כינוס השלוחים===
{{ערך מורחב|ערך=[[כינוס השלוחים העולמי]]}}
[[קובץ:שלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], הממלאת את זמנם ואינה מותירה להם זמן פנוי לנסיעה. הזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא בימי [[כינוס השלוחים העולמי]], המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].

יחד עם השלוחים נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס ומודרכים על ידי השליח.

===י' שבט===
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט|י'-י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים רבים מ[[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] מרחבי יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי. התמימים הבאים משתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.

===כ"ב שבט===
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.

בזמן זה מתקיים כינוס השלוחות, לשלוחות הרבי ברחבי העולם.

בכל שנה מגיעה מ[[ארץ הקודש]] קבוצה גדולה (שבמשך שנים רבות הייתה מאורגנת על ידי הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]], וכיום מנוהלת על ידי בנו), ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]] ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות משפיעים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].

===חג השבועות===
[[קובץ:חג המו"צים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבנים שהגיעו לרבי לרגל חג המו"צים בתמונה משותפת (לרשימת הרבנים לחצו על התמונה)]]
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נוסעים הרבנים החסידיים אל הרבי. הסיבה לכך היא כיון שבשאר מועדי השנה על הרבנים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה. בחג השבועות, בו אין מצוות מיוחדות ודינים סבוכים, מתאפשרת גם להם הנסיעה אל הרבי.

בעקבות זאת, מכונה [[חג השבועות]] אצל החסידים בשם "חג המו"צים"{{הערה|או 'חג המצו"ת'. הרבי פעם ביאר את הטעם לשם זה היות שבכדי לפסוק הלכה כראוי צריכים הרבנים לנהוג באופן של 'מצה' וביטול, ואת הביטול הזה רוכשים בעת הנסיעה לרבי (שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 31).}}, על שם נסיעתם של ה"[[מורה צדק|מורי-צדק]]" בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים ל[[חג השבועות]] אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין ב[[קראון הייטס]] ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחג השבועות] {{אינפו}}}}. הרבי גם ביאר כי הסיבה הפשוטה לכך שרבותינו נשיאינו היו אומרים [[מאמר]]ים עמוקים בחג השבועות, הוא משום שלחג זה היו באים הרבנים שלהם ישנה יכולת הבנה עמוקה יותר{{הערה|בשנת תשכ"ז}}.

המנהג חודש בדורנו על ידי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בעת טיסתו לקראת חג השבועות בשנת [[תשל"ה]] כרב ראשון לאחר מינויו ל[[מורה הוראה]] ב[[כפר חב"ד]].

===הנסיעה בשאר מועדי השנה===

תאריכים נוספים בהם נוסעים חסידים רבים לרבי הם: י"ט כסלו, חנוכה, ג' תמוז, י"ב תמוז. 

חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, ולא בתאריכים מיוחדים, הינם חסידים בעלי משפחות שלא מתאפשר להם לנסוע בחודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה, שלא בהקשר עם תאריך מיוחד.

כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בניהם, על מנת לחגוג את [[בר מצווה|בר המצוה]] שלהם אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א [[ניסן]] תשע"ג, עמוד 17. {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.

חסידים מספרים, שכאשר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה. אם השאלה נשאלת ב[[חודש כסלו]], אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת ב[[חודש תמוז]], אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחדשי השנה. ( אבל ראה [[ בספר ר' מענדל ]]  ספריית אש''ל  תשנ''ז עמ' 78 )

==ההכנות לנסיעה==
[[קובץ:מפארט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קובץ הכנה]] לנסיעה לרבי, [[תשרי]] [[תשע"ה]]]]
על אף שהנסיעה לרבי מועילה בכל אופן שתהיה, הרבי מעורר שכדאי להגיע רק לאחר הכנה רוחנית ראויה, הכוללת את ביצוע שליחותו והוראותיו של נשיא הדור, וכאשר הנסיעה באה לאחר הכנה הראויה, אזי לא רק שהוא עצמו נוסע, אלא שיחד עמו נוסעים כל אלו שהיה בקשר עמם והוסיף אצלם בעניני חינוך ויראת שמים{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ו'יד.}}.

לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב אודות ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.

במכתב זה מורה הרבי לנוסעים, להוסיף בלימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בלימוד מאמרי הרבי אליו נוסעים, להוסיף בנתינת ה[[צדקה]] למוסדות השייכים לרבי ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים אל הרבי, ולקשר אותם לרבי באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי. בעת הנסיעה עצמה, הורה הרבי לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש [[תהלים]] ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.

במקומות אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה{{הערה|כפי ההוראה שנדפסה ב[[לוח היום יום]] י' אדר שני, בנוגע לכל נסיעה ממקום מדורו, ובהוספה - כהכנה לנסיעה לרבי.}}, לפני היציאה מחצר הרבי חזרה למקום השליחות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_16075_71.pdf התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 74].}} ולאחר החזרה מחצר הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=205 התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 208, מוגה].}}.

==פעולת הנסיעה==
[[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי''ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''בתוכן כתבו - יבקש ה[[משפיע]] שי' שלו שיבארוהו [[פתגם חסידי|פתגם נשיאינו]] - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]]
בקשר עם הנסיעה והשהות אצל הרבי, התבטא הרבי "אפילו מהקירות של 770 אפשר לקבל"{{הערה|מיחידות הרב [[יצחק הנדל]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] (נדפסה בתשורה מחתונת מטוסוב - הנדל, אלול תשע"ו). ובדומה לכך, סיפר הרב [[יוסף גולדשטיין]] ששמע מהרבי הריי"צ בהתוועדות (סיפורים חסידיים, חלק ב, ע' 110). התבטאות דומה מובאת ביחידות מ[[הרבי מלך המשיח]] להנהלת הישיבה ב-770, בקשר לבחור שלא רצו לתת לו אישור להגיע אל הרבי (בית חיינו גליון 128 ע' 29).}}.

עם זאת, התבטא הרבי באחת ההתוועדויות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/10 שיחת שבת פרשת פנחס, י"ג תמוז תשי"ב].}} שבדיוק כפי שחולה המבקר אצל רופא, לא מספיק שהוא מקשיב בסבלנות לדברי הרופא, נוטל את ה"מרשם" ורוכש את סמי המרפא, אלא שמשאיר את התרופה על השולחן, היות וזה לא יעזור אלא אם יכניס את סמי הרפואה לתוך פיו, כך גם ברוחניות, לא מספיק להוציא כסף, טירחא וזמן לבוא אל הרבי (הרופא הרוחני), להקשיב אל דברי הרבי, ואפילו למלא את ההוראות שצוה לו הרבי; כדי להתרפא – בהכרח להכניס את הענינים וההוראות שמקבל מהרבי לתוכיותו ופנימיותו, שיתאחדו עמו.

כמו כן כתב הרבי לאחד מהשבים מחצרות קודשנו{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]].}} שכדי לנצל כראוי את הכוחות שקיפלו{{הערה|בשונה מהפיענוח המקובל "פאנאנדערפאקן את החבילה שקיבלו בחודש תשרי", הפיענוח המדוייק הוא
"שקיפלו", כלומר שיש צורך 'לקפל' ו'לארוז' את הכוחות, והן לא מגיעים בדרך ממילא.}}, יש להתייעץ עם ה[[משפיע]].

==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
[[קובץ:נוסעים לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
בשל היות הנסיעה לרבי נושא מרכזי שתפס תמיד מקום חשוב בהווי החסידי, לאורך הדורות חיברו החסידים [[ניגונים]] שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.

===תקעו בחודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, כאשר בחזרתם הם מביאים 'סחורה' - [[מאמר|מאמרי חסידות]] ששמעו אצל הרבי.

בסיומו של הניגון, שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי" ו"שובה ישראל". אלו פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר]]ים הקשורים ל[[חודש תשרי]] וזוהי ה"סחורה" אותה הביאו עמם החסידים מהנסיעה.
[[קובץ:עולים לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני חסידים בדרכם לרבי. ציור: ויקטור ברינדץ']]

===טייערע ברידער===
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}
ניגון זה נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם בדרך מחצרו של הרבי חזרה אל מקום מגוריהם. תוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי שזוהי פרידה קצרה, רק עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.

===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי. [[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את משמעות מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות ולוקחים כח להמשך הדרך. כך גם בעבודת ה', צריכים מידי פעם לנסוע לרבי, על מנת לקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת שבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}

===ניע חודיטי===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע חודיטי]]}}
ניגון שחובר בימי ראשית התפשטות החסידות, המתאר שיח בין אב [[מתנגד]] לבנו הרוצה ליסוע אל הרבי. האב מציע לבן שיקנה לו נעליים או מעיל חדשים ואף ייתן לו מכות ובלבד שלא ייסע אל הרבי, בעוד הבן עומד איתן ברצונו לנסוע אל הרבי.

===ניגון השתפכות נפש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון השתפכות הנפש]]}}
ניגון של רבי מנחם מענדל מהורודוק. הניגון מיוסד על חרוז בשפת האידיש בתנועה של השתפכות הנפש המביעה אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב"ה. אצל חסידים מקובל שאדמו"ר הזקן היה מנגן את זה כהשתפכות הנפש בגעגועים לרבו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] כאשר הוא עלה לארץ הקודש ואדמו"ר הזקן נותר לבדו ברוסיה, וכן חסידים לכל אורך הדורות היו מנגנים את הניגון הזה כהשתפכות הנפש להתראות עם הרבי{{הערה|1=ראו דוגמא ל[https://chabad.info/magazine/568478/ תיאור כיצד הת' ישראל אריה דברוסקין ניגן ניגון זה].}}.

==הוראות והגבלות על הנסיעה==
[[קובץ:נסיעה בהסכמת האשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לבעל שרצה לנסוע לחגוג את חודש תשרי אצל הרבי בעוד אשתו התנגדה לכך: '''בכלל, נסיעת בעל מביתו - צריכה להיות בהסכמתה המלאה של אשתו, על אחת כמה וכמה כשהמדובר לכמה וכמה מועדים ושבתות, על אחת כמה וכמה כשנותנת כמה טעמים שכליים לסירובה. נוסף על כל זה - כנראה נוגע לבריאותה. ועוד - וגם זה חשוב - שהמדובר ב[[יציאה מארץ הקודש|נסיעה מארץ הקודש]] תבנה ותכונן''']]
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבלות בנסיעה לרבי]]}}
בתקופות מסויימות לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות על הנסיעה, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.

אצל הרבי{{הערה|להרחבה ראו מקבץ מענות של הרבי בנוגע לזה בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] ערב חג הסוכות תשע"ז, "התנאים של הרבי לנסיעה לתשרי".}}, ההגבלות הידועות כהוראה כללית על הגעת חסיד לרבי, הינם כאשר תיגרם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצרכה הלוואה מבלי לדעת מהיכן יהיה ניתן להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים - באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות". ממכתב הרבי לרב [[איצ'קה גאנזבורג]], נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}.

בנוגע לקבוצות מקורבים, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיסדרו מראש לחברי הקבוצה אש"ל מלא, ושיהיה להם איזה-שהוא סדר בלימוד התורה בזמן שהותם בחצר הרבי, וכן שיהיה מישהו שיתעסק עמהם וידאג להם בתקופת הנסיעה, והנוסעים יבטיחו מראש שעל ידי זה יתווסף אצלם בעניני תורה ומצוות{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/031959753649.html תנאי הנסיעה לרבי בתשרי] בתוך שבועון בית משיח.}}.

במקרה מסויים הורה הרבי לאדם שביטל את תכנית הנסיעה שלו בהוראת הרבי, שיתן תמורת זאת מעשר מדמי הנסיעה לצדקה, וכן הורה כך במקרה נוסף לאשה שהתייעצה עם איזה חברה לטוס, והורה להפריש את הסכום לצדקה קודם הנסיעה{{הערה|שם=תשורה סימפסון|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Sorkin%20-%20RC%20Kislev%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון].}}.

=== לא להוסיף על החובות הכספיים ===
מספר פעמים כתב הרבי לחסידים שביקשו לבקרו, שלא להכנס לחובות כספיים בשל כך. לדוגמה:
{{ציטוטון|נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו לכאן. ואיני רואה כל הצדקה כלל לרצונו להוסיף בהוצאות נסיעות בני ביתו שיחיו לכאן. ויבטל נסיעתם לכאן. ומחשבתו רצויה ודי בכך. ואין להוסיף על החובות עוד. אזכיר {{מונחון|עה"צ|ראשי תיבות: על הציון}}}}{{הערה|{{קישור שטורעם|29450|news|"נבהלתי לכתבו איך "השיג" הכסף להוצאות נסיעתו"|א' שליח|י"א באלול תשס"ח}}}}.

===קבוצות מקורבים===
בנוגע לנסיעת מקורבים לחצר הרבי, התנה הרבי את הנסיעה בכך שיהיה ממונה שיתעסק עמם במשך ימי שהותם בחצרות קודשנו, המקורבים הנוסעים מתחייבים ומבטיחים שעל ידי הנסיעה יתוסף אצלם בשמירה מעשית של תורה ומצוות, לא יכנסו על ידי הנסיעה לחובות גדולים, ויהיו להם תנאי אכילה ושינה גשמיים ראויים, ויהיה להם סדר מסויים בלימוד במשך ימי שהותם אצל הרבי{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

במענה פרטי כתב הרבי שלא ראוי שאדם שהגיע כחלק מקבוצה יסיים את הביקור ויחזור לפני שהקבוצה מסיימת יחד את הביקור{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/10/5daeb9ffa5ed6_1571731967.pdf כיוון שבאה עם הגרופ יחד- הרי זה עלבון בריחה מהם, ולכן תחזור
לצרפת עם כל הגרופ], ליובאוויטש שבליובאוויטש תש"פ גליון ט"ז.}}.

===שלוחים===
בהזדמנות מסויימת ניתנה הוראה לקבוצה של שלוחים בנוגע לנסיעה ל-770:
# כשמגיעים, לא להגיע הרבה בבת-אחת.
# לא להגיע לזמן ארוך.
# בזמן שנמצאים אצל הרבי – צריכים להיות עסוקים{{הערה|שבועון 'התקשרות' פרשת חיי שרה תשפ"ב.}}.

===נסיעת ילדים צעירים===
באופן כללי, ההוראה מהרבי הייתה לא לשלוח ילדים קטנים לביקור בחצר הרבי ללא הוריהם. כך לדוגמא כאשר הרב [[אברהם דונין]] רצה לשלוח את בנותיו לחצר הרבי כשהיו פחות מגיל עשר, קיבל מהרבי תשובה: {{ציטוטון|במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד {{ה|כותל המערבי}} פעם אחת בימי הסליחות ופעם אחת ב[[חול המועד]] [[סוכות]]}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_במקום_הנל_יבקרו_אתן_עי_כותל_המערבי_כתביד_קודש_83015.html כתב יד קודש: במקום הנ"ל יבקרו איתן על יד הכותל המערבי] {{COL}} כ"ז [[אייר]] [[תשע"ד]] (27.05.2014)}}.

===חברת התעופה===
פעמים רבות הביע הרבי את דעתו כי במידת האפשר יש לנסוע דווקא עם חברת התעופה 'אל על' שהינה בבעלות יהודית, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|26291|הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על"||כ' טבת תשס"ז}}}}, אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת [[תשס"ז]], התפתח פולמוס בין רבני חב"ד אם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו{{הערה|1={{קישור שטורעם|11583|news|"אין לטוס באל-על"|מערכת שטורעם|ז' בטבת תשס"ז}}}}.

במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים{{הערה|שם=תשורה סימפסון}}.

===נסיעה על פי חוק===
חסיד שהיה אצל הרבי ונסע לארץ הקודש, כתב לרבי שברצונו לנסוע חזרה לרבי, כתב לו הרבי שהנסיעה צריכה צריכה להיות על פי חוק{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה כד ומענה קי].}}.

===קניית מתנה לאשה===
פעמים רבות התעניין הרבי אצל הנכנסים ליחידות{{הערה|ראו בדוגמאות שבהערות בהמשך הפיסקא, וכן דורש טוב לכל עמו ח"א ע' 41 (לר' לוי יצחק פריידין). התוועדויות-סלבטיצקי עמוד 107 (לר' [[מוטל קוזלינר]]). תשורה נאגל תשנ"ז עמוד 111. בית משיח ז' תשרי תשפ"א (לר' ברגר). ועוד (דוגמת ר' [[מאיר פרידמן]] כפר חב"ד (מעדות גיסו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]) שהרבי גם נתן לו כסף כהשתתפות במתנה, פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]], הרב [[שלמה מטוסוב]] (מעדות בניו, שיקנה תכשיט)).}} האם הספיקו לקנות מתנה לאשה בקשר עם הנסיעה, והיו כאלו שהרבי אף הדריך באופן אישי והציע הצעות שונות בנוגע לבחירת אופי המתנה ואף השתתף בעצמו בסכום מכובד{{הערה|הטרקטוריסט של הרבי עמוד 440-441, שהרבי העניק לר' ראובן דונין 300$ כדי שירכוש מתנה מכובדת, ואף הציע שהרב דונין ישאל את הרב גרונר שאשתו תעזור בבחירת המתנה.ל [[ועדת ההגרלה|זוכה בגורל]] ר' [[אלעזר ליפש]] בפעם הראשונה שזכה בשנת תש"כ, העניק הרבי ביחידות 10$ כדי שיקנה מתנה לרעייתו, והוא רכש בסכום זה מצלמה.}} על המתנה להיות יקרה ולבטא את ההערכה של הבעל לאשה על התמסרותה לאפשר את הנסיעה, כשלפחות במקרה אחד התבטא הרבי במפורש שהמתנה צריכה להיות מזהב דווקא{{הערה|לרב [[גרשון מענדל גרליק]]. בתבונה בונה ביתה עמוד 176. מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד ערב חג הסוכות תשפ"ב, '''הבית של הרבי במילאנו'''.}} והרבי אף התבטא בנוגע לזה{{הערה|ר' אברהם הערש, עמוד 171.}} בלשון הכתוב: "כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל הַכֵּלִים - יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ"{{הערה|שמואל א' ל, כד.}}.

==הגרלות על נסיעה לרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
היו שנים, בעיקר בשנות הקומוניזם ברוסיה, בהן לרוב החסידים לא היו האמצעים הכספיים הדרושים לצורך הנסיעה לרבי. אז הונהג לאסוף כסף מהחסידים ולערוך עמו הגרלה בה יזכה אחד החסידים בנסיעה{{הערה|בספר "[[מאחורי מסך הברזל]]" מספר החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]] על זכייתו בגורל בעודו שוהה במחנה עבודה אליו הוגלה}}.

גם בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מצבם הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא אפשר להם לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והם נהגו לאסוף ביניהם סכום של כרטיס, אותו הגרילו בין המשתתפים.

הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.

הרבי הסביר, כי למרות שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.

במהלך השנים הטיסות הוזלו והאפשרות הכספית לטיסה הלכה וגבהה, ועדת ההגרלה שהוקמה בשנת [[תשי"ג]] הפסיקה את פעולתה וההגרלות נערכות על ידי ארגונים מקומיים בריכוזי חב"ד השונים.

בשנת [[תשס"ז]] יזם ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] הגרלה חודשית בין אנ"ש בארץ הקודש, במטרה לזכות את אנ"ש בנסיעה חודשית לרבי על ידי השתתפותם במימון הכרטיס של הזוכה בגורל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76364] הזוכה בגורל בפעם ה-81 {{אינפו}}.}}.

==עידוד הנסיעה==
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
החל משנת [[תשנ"ז]] פועל ארגון [[את"ה העולמי]], בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה ל770 מקומו של הרבי וליצירת אפשרות כספית לנסיעה של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות, שקיבל מאוחר יותר את השם "[[קרן דור דעה]]", בחסות הרב [[שלום בער דריזין]].

כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים, באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.

בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים, הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן ועל ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.

[[קובץ:פורקים_החבילות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]
כמו כן מארגן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות ב[[חודש תשרי]] ב770, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.

במענה מיוחד וחריף שכתב הרבי לר' [[זלמן יפה]], הורה לו הרבי כי על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, אין זו הדרך הנכונה ללחוץ על אנשים שיסכימו לנסוע בעל כרחם אם הם לא רוצים זאת מצד עצמם, היות ואין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל"ב.}}.

==ראו גם==
*[[הצ'רטר הראשון]]
*[[ועדת ההגרלה]]
*[[770]]
*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]
*[[מטוס]]
*[[צאתכם לשלום]]
*[[הגבלות בנסיעה לרבי]]
*[[קובץ הכנה]]
*[[הגרופ הצרפתי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על [[חודש תשרי]] אצל הרבי בשנת [[תשע"ג]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}
* ישראל יצחק זלמנוב, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77983 "כי טיסה" לראש בני ישראל] - סקירה על הנסיעה לרבי, מתוך מגזין 'בדרך המלך' {{אינפו}}
*הרב [[מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2855&CategoryID=830 הנסיעות לבית חיינו]''' במדור 'ניצוצי רבי' ב[[שבועון התקשרות]] גליון 610
* הרב יהושע דובראווסקי, {{קישור חבד אינפו ישן|82382|הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז}}, יט [[סיוון]] התשע"ד (17.06.2014)
*{{קישור שטורעם|90685|news|חתימה על התחייבות לקראת נסיעה לרבי ● יין ישן וטוב|הרב משה מרינובסקי|ה' באלול תשע"ו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf שנתיים, אך לא בדיוק]''', בתוך גליון 'קידמנוך תחילה' בהוצאת ועד חיילי בית דוד עמוד 58, תשרי תשע"ט
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15281&CategoryID=2404 הלכות והליכות - נסיעה לרבי]''', הנחיות הלכתיות לנסיעה לרבי בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], מאת מוקד הלכה חב"ד שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי
*[[מקהלת צבאות השם]]: '''[https://chabad.info/video/kids/tzh/718175/ בדרכנו לליובאוויטש]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/134013 השפעה מתמשכת: הוראות הרבי לאורחים בחודש תשרי]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מקור החיוב להקביל פני רבו]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 113
*פודקאסט [[אזניים לשמוע (את"ה העולמי)|אזניים לשמוע]], '''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*'''ד' אמות''' של הרבי - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ח]].
*'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[תשרי]] [[תשע"ה]].  
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/7711995_1664088.pdf 'לבקר בהיכלו'] קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] - COL.
*{{היברובוקס|אור החסידות|זכרונותיו של רבי אברהם דוב בער מבאברויסק מנסיעתו לליובאוויטש בתור ילד|31597|עמוד=235}}
*'''60 שנה לצ'רטר הראשון''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1230 עמוד 40
*'''להיות בתנועה של נסיעה''' הרב [[ברוך מנחם כהנא]], [[שבועון בית משיח]] כ"ב אלול תש"פ עמוד 14
*'''הזמן שנמצא כאן יפעל''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 40
*כותרים חב"דיים נוספים{{הערה|ספר 'תומכי תמימים' קה"ת תשע"ב עמ' תרצ"ט ואילך. '''תנאי ר' ניסן נמנוב לנסיעה''' שבועון כפר חב"ד גליון 2022, ראיון עם ראשי הישיבות האחים לבית בלינוב. תנאי ר' [[שלמה חיין קסלמן]] לנסיעה נדפסו בספר 'המשפיע' חלק ב' עמוד 629 והלאה. הוראות הרבי לר' מענדי פוטערפאס נדפסו בספר 'ר' מענדל' ספריית אש"ל תשנ"ז עמוד 78.}}


{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]