עריכת הדף "ניקוד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | ||
| /u/ | | /u/ | ||
| − | | align=right | '''דֻּ'''בִּים | + | | align=right | '''דֻּ'''בִּים |
|- | |- | ||
| [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]] | | [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[חולם]] חסר | | [[חולם]] חסר | ||
| /o/ | | /o/ | ||
| − | | align=right | '''חֹ'''לִי | + | | align=right | '''חֹ'''לִי |
|} | |} | ||
| שורה 202: | שורה 202: | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | ||
| − | ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי | + | ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי ב[[תורה שבעל פה]]. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. יחד עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון). |
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | ||
==לימוד הניקוד== | ==לימוד הניקוד== | ||
| − | |||
הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}. | הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}. | ||
| שורה 216: | שורה 215: | ||
==גימטריא של הניקוד== | ==גימטריא של הניקוד== | ||
| − | |||
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות. | ||
| שורה 248: | שורה 246: | ||
| חטף סגול | | חטף סגול | ||
| 50 | | 50 | ||
| − | | | + | | |
|- | |- | ||
| [[צירי]] | | [[צירי]] | ||
| שורה 262: | שורה 260: | ||
| נצח | | נצח | ||
|- | |- | ||
| − | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] | + | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] |
| 30 | | 30 | ||
| − | | | + | | |
|- | |- | ||
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | ||
