עריכת הדף "נטילת ידיים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''נטילת ידיים''' לפני אכילה [[לחם]] היא [[מצווה מדרבנן]].[[קובץ:יוניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' בערל יוניק מגיש לרבי את הספל לנטילת ידים]]  
+
'''נטילת ידיים''' לפני אכילה לחם היא [[מצווה]] מ[[דרבנן]].
[[קובץ:נטילת ידיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטילת ידיים]]
+
[[קובץ:נטילת ידיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כלי לנטית ידיים]]
==תקנת הנטילה==
 
 
אודות סיבת התקנה, כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]: כל האוכל פת שמברכין עליו [[המוציא]] צריך ליטול ידיו תחלה, אף על פי שאינן מלוכלכות ואינו יודע להם טומאה, לפי שסתם ידים שהסיח מהם דעתו משמירתן, הן שניות לטומאה ופוסלות את התרומה מדברי סופרים עד שירחצם ב[[מים]] כהלכתן, ותקנו אף באכילת חולין משום סרך תרומהח שירגילו ליטול ידיהם בכל אכילה ולא ישכחו ליטול לתרומה, ולא רצו לחלק בין כהנים לישראלים שאין אוכלים תרומה.
 
אודות סיבת התקנה, כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]: כל האוכל פת שמברכין עליו [[המוציא]] צריך ליטול ידיו תחלה, אף על פי שאינן מלוכלכות ואינו יודע להם טומאה, לפי שסתם ידים שהסיח מהם דעתו משמירתן, הן שניות לטומאה ופוסלות את התרומה מדברי סופרים עד שירחצם ב[[מים]] כהלכתן, ותקנו אף באכילת חולין משום סרך תרומהח שירגילו ליטול ידיהם בכל אכילה ולא ישכחו ליטול לתרומה, ולא רצו לחלק בין כהנים לישראלים שאין אוכלים תרומה.
  
וגם עכשיו שאין ה[[כהנים]] אוכלין [[תרומה]] מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה [[בית המקדש]] במהרה בימינו לאכול בטהרהיא.
+
וגם עכשיו שאין ה[[כהנים]] אוכלין [[תרומה]] מפני הטומאה לא בטלה תקנה זו כדי שיהיו רגילים בני ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרהיא.
===מיני האוכל שלפניו תיקנו נטילת ידיים===
+
 
 
ולא תקנו אלא בפת לפי שרוב התרומות הן בפת, שמן ה[[תורה]] אין תרומה נוהגת אלא ב[[חמשת מיני דגן|דגן]] [[יין|תירוש]] ו[[שמן|יצהר]], שנאמר {{ציטוטון|ראשית דגנך תירושך ויצהרך}}. הדגן שהוא ה' מיני תבואה{{הערה|חמשת מיני דגן.}}, דרך אכילתו הוא לעשות ממנו פת, ותירוש ויצהר הם [[יין]] ו[[שמן]] - דרך שתייתן הם בכלי, ואין אדם עשוי ליגע בהם בידיו לפיכך לא הצריכו בהם נטילת ידים אפילו בתרומה ואין צריך לומר בחולין.
 
ולא תקנו אלא בפת לפי שרוב התרומות הן בפת, שמן ה[[תורה]] אין תרומה נוהגת אלא ב[[חמשת מיני דגן|דגן]] [[יין|תירוש]] ו[[שמן|יצהר]], שנאמר {{ציטוטון|ראשית דגנך תירושך ויצהרך}}. הדגן שהוא ה' מיני תבואה{{הערה|חמשת מיני דגן.}}, דרך אכילתו הוא לעשות ממנו פת, ותירוש ויצהר הם [[יין]] ו[[שמן]] - דרך שתייתן הם בכלי, ואין אדם עשוי ליגע בהם בידיו לפיכך לא הצריכו בהם נטילת ידים אפילו בתרומה ואין צריך לומר בחולין.
  
 
וגם בפת חולין לא הצריכו אלא בפת שרגילין בה תדיר לקבוע סעודה עליהם, אבל פת הבאה בכיסנין ולחמניות דקות שאין מברכין עליהם המוציא לפי שאין רגילין לקבוע סעודה עליהם, אין צריך נטילת ידים כמו שאין צריך לדגן קודם שנעשה פת, אף על פי שתרומתו היא מן התורה, אלא שאינה רגילה ומצויה כל כך בבית לפיכך לא גזרו בשבילה בחולין.
 
וגם בפת חולין לא הצריכו אלא בפת שרגילין בה תדיר לקבוע סעודה עליהם, אבל פת הבאה בכיסנין ולחמניות דקות שאין מברכין עליהם המוציא לפי שאין רגילין לקבוע סעודה עליהם, אין צריך נטילת ידים כמו שאין צריך לדגן קודם שנעשה פת, אף על פי שתרומתו היא מן התורה, אלא שאינה רגילה ומצויה כל כך בבית לפיכך לא גזרו בשבילה בחולין.
  
[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממכתביו: {{ציטוטון|על פי הגהות אשרי - נטילת ידים לסעודה ג' פעמים רצופות, כן היה עושה אדמו"ר ([[אדמו"ר המהר"ש|מהר"ש]] נ"ע) ומניח השפיכה הג' מעט מים בכף ידו השמאלית ובזה משפשף שתי ידיו.}}
 
 
ומכל מקום אם קבע סעודתו על פת הבאה בכיסנין ולחמניות דקות, כשם שמועלת קביעות זו לענין המוציא, כך מועלת לענין נטילת ידים שלא לחלוק ביניהם לפת גמורה כיון שקובע עליהם כמו על פת גמורה ויברך גם כן [[ברכת על נטילת ידים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D אורח חיים סימן קנ"ט סעיף א'].}}.
 
ומכל מקום אם קבע סעודתו על פת הבאה בכיסנין ולחמניות דקות, כשם שמועלת קביעות זו לענין המוציא, כך מועלת לענין נטילת ידים שלא לחלוק ביניהם לפת גמורה כיון שקובע עליהם כמו על פת גמורה ויברך גם כן [[ברכת על נטילת ידים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh1/13/159/15&search=%D7%9E%D7%99+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D אורח חיים סימן קנ"ט סעיף א'].}}.
  
שורה 16: שורה 14:
 
בנטילת ידיים - מנהגנו: בודקים תחילה ומוודאים את נקיות הידיים.  
 
בנטילת ידיים - מנהגנו: בודקים תחילה ומוודאים את נקיות הידיים.  
  
לוקחים את הכלי ביד ימין ומושיטים אותו ליד שמאל. נזהרים מרטיבות בידיים. מנהגנו לאחוז את הכלי במגבת{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view נטילת ידיים עם מגבת]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 80}}, ומנהג זה פשט בימינו גם בין נשי ובנות חב"ד. שופכים ברציפות שלש פעמים [[מים]] מהכלי (על יד ימין ואחר כך על יד שמאל). בכף היד השמאלית משאיר מעט [[מים]] מהשפיכה השלישית. מגביהים את הידים ומשפשפים אותן יפה.  
+
לוקחים את הכלי ביד ימין ומושיטים אותו ליד שמאל. נזהרים מרטיבות בידיים. מנהגנו לאחוז את הכלי במגבת, ומנהג זה פשט בימינו גם בין נשי ובנות חב"ד. שופכים ברציפות שלש פעמים מים מהכלי (על יד ימין ואחר כך על יד שמאל). בכף היד השמאלית משאיר מעט מים מהשפיכה השלישית. מגביהים את הידים ומשפשפים אותן יפה.  
  
ברכת "על נטילת ידים" מתחילים לאחר תחילת השפשוף, לאחר מכן גומרים את הברכה ומנגבים היטב את הידיים{{הערה|
+
ברכת "על נטילת ידים" מתחילים לאחר תחילת השפשוף, לאחר מכן גומרים את הברכה ומנגבים היטיב את הידיים{{הערה|
 
חוברת [[פסח חסידי]], הרב אברהם שמואל בוקיעט}}.
 
חוברת [[פסח חסידי]], הרב אברהם שמואל בוקיעט}}.
  
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600849 איך נוטלים ידיים לפני אכילת לחם?]''' {{בית חבד}} בהפקת ערוץ [[יהדותון]]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]]
+
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)