עריכת הדף "נחום גולדשמיד"

הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].

הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק גולדשמיד, [[שוחט]] בעיר.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].

*אחיו - הרב משה גולדשמיד.