עריכת הדף "משתמש:מה עם ההתגלות?/נמנע הנמנעות"

'''נמנע הנמנעות''' הינו כינוי להיות הקב"ה כל יכול. עובדה זו הייתה שנויה במחלוקת בין גדולי ישראל וכך היא הכרעת תורת החסידות.

==רקע==

את הנמנעות - הדברים הבלתי אפשריים לכאורה - ניתן לחלק לשתיים: 

א.  דברים שהאדם המצוי אינו יכול לעשותם, או שאינם יכולים להיות לפי חוקי הטבע המוכרים לנו, בקטגוריה זאת ניתן לכלול את כל הניסים שלמעלה מהטבע כקריית ים סוף, תחיית המתים ועוד. בפשטות אף אחד לא נחלק על כך שזאת יכול הקב"ה לעשות{{הערה|אם כי משמע מכמה מדבריהם של הסוברים שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות, שסברו שהחולקים עליהם הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא סוברים שהקב"ה אף אינו יכול לעשות דברים שלמעלה מהטבע!ואכ"מ}}

ב. דברים שהאדם אינו מסוגל להבין בהגיון כיצד הם אפשרים. כגון לעשות שיהיה מישהו רוכב ואינו רוכב בו זמנית, או להכניס פיל בחור של מחט בלי להגדיל/להקטין את הפיל/חור המחט וכיוצא בזה. ובזה נחלקו גדולי ישראל האם נמנעות כאלו קיימים אצל הקב"ה או שהם לא שייכים אצלו.

==דעת הסוברים שיש נמנעות בחיק הבורא==

ישנם הסוברים שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא והוא אינו יכול לעשות דברים הסותרים לגמרי את ההגיון האנושי (כדוגמאות הנ"ל בסוג הב').אמנם חשוב להדגיש: גם שיטות אלו סוברים שה' הוא כל יכול, וביכולתו לשנות את הטבע, אך לשיטתם אין חיסרון בכך שאינו יכול לעשות דברים בלתי אפשריים מצד עצמם. כלומר שלדעתם פירוש המושג "כל יכול" הינו "יכול לעשות כל האפשרי על פי שכל".

כן היא דעת ה[[רס"ג]] כפי שכותב בספרו:{{הערה|הנבחר באמונות ובדעות, בתרגום הרב [[יוסף קאפח]]]}}: {{ציטוטון|ולכן לא תהללנו שהוא עושה את החמשה יותר מעשרה, על אף שאינו מוסיף עליהן, ולא שהוא מכניס את העולם בתוך טבעת, בעוד שאינו מיצר את זה ולא מרחיב את זה, ולא שהוא מחזיר את אתמול במצבו של אתמול, מפני שכל אלה מן הנמנע. ויתכן שישאל אותנו אחד הכופרים עליהן, אז נענה לו שהוא יכול על כל דבר. וזה אשר שאלו עליו אינו מאומה, כי אם הבל, וההבל אינו כלום. וכאלו שאלו אם יש לו יכולת על לא כלום, כי על זה שאלו באמת.}}

דברים דומים כתב ה[[רמב"ם]], והוסיף: {{ציטוטון|ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע [...] ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו}}.{{הערה|[[מורה נבוכים]] ח"ג פרק ט"ו וראה שם ח"א פע"ה}} 

כמו"כ דעת ר' יוסף אלבו בעל ה"עיקרים"{{הערה|ספר העיקרים מאמר ראשון פרק כ"ב}}, ר' ידעי' הפניני בעל "בחינות עולם"{{הערה|בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרשב"א סי' תי"ח}}, ר' יצחק עראמה{{הערה|בספרו עקדת יצחק שער פ'}}, הרלב"ג{{הערה|בפירושו על ספר יהושע פרק ד' פסוק כ'}} ור' [[יצחק אברבנאל]]{{הערה|בספרו מפעלות אלוקים מאמר ד'}} שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא.

אחד הנימוקים לשיטה זו הוא, שאם נאמר שאין כללי השכל תופסים מקום אצל הקב"ה, לא נדע במה להאמין ובמה לא להאמין, שהרי 

===הסיבה לטענתם===

באותם ימים, היה צורך השעה והדור להוכיח לבני ישראל את יסודות האמונה בדרך של הוכחות ומופתים שכליים. בחכמת החקירה הוכיחו חכמי החקירה את מציאות ה', שהוא אחד, קדמון ונצחי ללא קץ ותכלית, שאין לו גוף ודמות הגוף, שהוא ברא העולם וכל המציאות צריכה לו ועוד.

אחת הנחות היסוד שבבסיס הוכחות אלו – היא קיומן של "נמנעות", כלומר: שדבר אחד לא יכול להכיל שני הפכים. לדוגמא: מדבר גבולי – לא יתכן שיווצר בלי גבול; ולאידך, דבר שהוא בלתי מוגבל ואין סוף – לא יתכן שיש לו גוף; לא יתכן שיהיה יותר מאחד, ועוד. 

טענו מקיימי הנמנעות: אם נאמר שאצל הקב"ה לא קיימים כלל "נמנעות", והינו "כל יכול" במובן הפשוט של המילה, עלול האדם להסיק כאילו ה' יכול גם כן להגשים את עצמו, והוא אינו מוכרח להיות אלא גם שתיים, ויכול לחול בו שינוי, וכיוצא בזה '''דברים שהם היפך מעיקרי האמונה'''. דווקא ע"י קביעת "הגדרות" ברורות והגדרת דברים שמן הנמנע להאמין בהם, ניתן להוכיח את האמונה בה' על פי השכל.   

==דעת הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא==

ראש הסוברים שאין לנמנעות קיום בחיק הבורא הינו הרשב"א. בכמה תשובות שלו הוא מאריך לבאר עניין זה. התשובה המצוטטת ביותר היא תשובתו לר' ידעיה הפניני שסבר שיש לנמנעות קיום בחיק הבורא. (אולי הסיבה לייחודה של תשובה זו דווקא היא, שבה קובע ברורות שהכוונה גם לנמנעות מהסוג של "רוכב ואינו רוכב". ובנוגע לשאלה כיצד נדע במה להאמין ובמה לא קובע בפשטות: במה שציוותה אותנו התורה להאמין - נאמין, בין אם זה מסתדר עם כללי השכל ובין אם לא. ובמה שאין התורה ציוותה אותנו לא נאמין).

==הכרעת תורת החסידות==

תורת{{הערה|בהבא לקמן ראה   }} החסידות מכריעה שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות.

===כללי השכל אצל הקב"ה לפי תורת החסידות===

כאמור{{הערה|בהבא לקמן ראה שיחת ש"פ ויצא תשמ"ח - ע"ד הספר דרך אמונה להמקובל הרב גבאי, שיחת }} לפי תורת החסידות הקב"ה הוא נמנע הנמנעות ואינו מוגבל בכללי השכל. אמנם לאחר שצמצם הקב"ה את עצמו בסדר ההשתלשלות, הוא קבע שסדר ההשתלשלות יהי' על פי כללי השכל, בדרך זו מבואר כיצד ניתן להביא משלים מהאדם לקב"ה ("מבשרי אחזה אלוקה") וכיצד מביאים הוכחה לבריאת ה' את עולמו והיותו בו תמיד מהנשמה והגוף. 

כמו"כ מבאר הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו}} בדרך זו את דברי הרמב"ם ודברי הר"מ אלמשונו בעניין ידיעה ובחירה: 

הרמב"ם כותב: 

==מקום הארון אינו מן המידה==

אחד הראיות שהביאו לכך שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות הוא ממאמר [[חז"ל]]{{הערה|יומא כ"א א וש"נ}}: "מקום הארון אינו מן המידה", ואכן גם בתורת החסידות הובא עניין זה כדוגמא לעניין "נמנע הנמנעות"{{הערה|ראה שיחת [[שבת]] פרשת [[ויקהל]] [[פקודי]] [[תש"נ]] ס"ח,  }}. אמנם מכך שבכמה מאמרים {{הערה| ספר המאמרים תרמ"ג ע' 
  , ספר המאמרים }} מובא שעניין "מקום הארון אינו מן המידה" הוא עניין של ביטול המקום לגבי למעלה ממקום, התגברות שם [[הוי"ה|הוי']] על שם "אדנ-י" וכיו"ב, מוכיח הרבי{{הערה|מאמר ד"ה גדול יהיה תשכ"ב הערה 59 - [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ד' ע' שמ}} שיש לזה איזושהי תפיסת מקום בשכל, שהרי מצד "נמנע הנמנעות" יכול להיות חיבור אף ככשני העניינים ההופכיים הם בתוקפם ואין צורך שאחד יתבטל לשני ויתגבר עליו.

==כל יהודי יכול לעבוד באופן של נמנע הנמנעות==

לאחר הכרעת תורת החסידות שהקב"ה הוא "נמנע הנמנעות", מחדש הרבי שהקב"ה גם תובע ונותן כוחות לכל יהודי לעבוד באופן של "נמנע הנמנעות" עניין זה מתבטא בכמה עניינים:

''י"ב תמוז תש"דמ, ויק"פ תשמ"ח ס"ח, ויגש תשמ"ז, ואולי גם ד"מ ניצו"י וילך ס"ה ובהערה 71 ויל"ע בזה''

==הערות שוליים==