משתמש:כתית למאור/ארגז חול

בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.

אחד

• אחד - מורה על אחדות ה' שנמצא לבדו - שונה מיחיד, כיון שיש בו התכללות (וראה גם אין עוד מלבדו).

שתיים

• שתיים - מורה על חלוקה, ישנה מציאות נפרדת.

שלוש

• שלוש - מורה על התכללות של הכל, אחדות אמיתית. וכן ענין של חזקה - תוקף.

ארבע

• ארבע - כסא עומד על ארבע רגליים, מורה על יציבות יותר משלוש (כיסא של שלוש רגליים). ארבע יסודות.

חמש

• חמש - היד החמישית לפרעה דאתפריעו מיניה כל נהורין, היסוד היולי. בן חמש למקרא.

שש

• שש - שישה מידות, ששת ימי בראשית. ירידה לעולם. פעמיים חזקה.

שבע

• שבע - שבת, מורה על יציאה מהעולם ועליה למעלה. אך בגדרי הטבע.

שמונה

• שמונה - למעלה מהטבע, המילה בשמיני. שני אופנים: אז, וזא. השמיני שלאחרי ושנכלל (דבר מלכות שמיני ועוד).

תשע

• תשע - שלוש פעמים חזקה, הספירות כשלעצמן, ללא ירידה לעולם (מלכות).

עשר

• עשר - שלימות הפרצוף, העשירי יהיה קודש, כללות העולם - סדר ההשתלשלות (עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה). בן עשר למשנה.

אחד עשרה

• אחד עשרה - למעלה מהעולם - סדר ההשתלשלות, המספר של הקליפה, הלבונה היא הסממן הי"א, י"א בניסן הולדת הרבי י"א שבט חודש הי"א.

שתיים עשרה

• שתיים עשרה - שנים עשר השבטים, י"ב חודשי השנה.

שלוש עשרה

• שלוש עשרה - מידות שהתורה נדרשת, מידות הרחמים, עלים בשושנה. בגימטריה אחד.

ארבע עשרה

• ארבע עשרה - "די" - ענינו של עני. מילוי המלכות וסדר ההשתלשלות.

חמש עשרה

• חמש עשרה - "י-ה", עשיר, גילוי של למעלה מסדר ההשתלשלות גורם לבנינה של המדינה החריבה - מלכות. בן חמש עשרה לגמרא.

שבע עשרה

בגימטריה "טוב".

שמונה עשרה

בגימטריה "חי".

עשרים

כ"ף הוא ראשי תיבות כתר, והמילה עשרים היא בגימטריה כתר. בן עשרים לרדוף ולמכור בנכסי אביו.

עשרים ואחד

אך טוב לישראל.

עשרים ושתיים

בך יברך ישראל.

עשרים וארבע

כתבי הקודש. "כד" ותמלא כדה ותעל - בכ"ד ספרים.

עשרים וחמש

כה - נבואת שאר הנביאים.

עשרים ושש

בגימטריה שם הוי'.

עשרים ושבע

זך - מורה על בירור וזיכוך העולם (ובפרט בדור השביעי שבו יצרפו ויזככו רבים..).

עשרים ושמונה

כח.

שישים

מבטל כל מיני רע.

שבעים

שלימות בירור המידות.

מאה

מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.