הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:חסיד של הרבי/קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש"
(←רקע) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | {{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | ||
| − | {{ | + | רוב חסידי חב"ד נמנו על חסידי קאפוסט, והשאר התחלקו בין ניעז'ין ולאדי. מתי מספר נשארו נאמנים לכ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. |
| + | המצב בליובאוויטש היה עד כדי כך בשפל, שמסופר שבראש השנה תרכ"ז לא היה מניין אצל הרבי מהר"ש (!). | ||
| + | במהלך חודש תשרי פגש אחד מזקני החסידים את כ"ק אדמו"ר המהר"ש, ושאל אותו "נו, ועכשיו מה יהיה?", אמר לו הרבי מהר"ש "אבא אמר לי שזה יקח רק חדשיים". | ||
| + | בתחילת חודש חשוון שמעו את המהרי"ל מתבטא: "אח, מה שקנאת אחים יכולה לעשות". | ||
| + | ואמנם, בתחילת חודש חשוון תרכ"ז, לאחר מחלה קצרה, הסתלק המהרי"ל ומנוחתו כבוד בקאפוסט{{הערה|להעיר שכשלקחו את המהרי"ל לקאפוסט על מנת שינהג שם את עדתו, צעק המהרי"ל על חסידיו: רוצחים, רוצחים!}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־00:51, 13 באפריל 2023
קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש הוא מאורע משפיע בהיסטוריה החב"דית, שהיה מלווה באותם ימים במחלוקת עזה שהובילה בהמשך לפיצול בחב"ד. אדמו"ר המהר"ש קיבל ע-עצמו את הנשיאות בשנת תרכ"ו לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר הצמח צדק.
תוכן עניינים
רקע
בשנת תר"כ התגלתה אצל כ"ק אדמו"ר הצ"צ מחלה מסויימת שהפריעה לתפקוד התקין של גופו הק'. בשנת תרכ"א הסתלקה זוגתו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ"ע, דבר שהשפיע עליו באופן קשה ביותר וגרם להחרפת מחלתו בצורה דרסטית, בין השאר היה קשה עליו דיבורו, ובקושי שמעו את קולו הק' בעת שאמר דא"ח [1]. בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק כ"ק אדמו"ר הצ"צ. השבר בקרב חסידי חב"ד היה גדול ולא ידעו כיצד להתמודד עם זה. בנו, כ"ק אדמו"ר מהרי"ל נ"ע מחב"ד-קאפוסט, לא היה באותה שעה בליובאוויטש, ומיד כששמע על כך חזר [2]. בצוואתו, כתב כ"ק אדמו"ר הצ"צ שלא יהיה מבניו אחד דווקא שיהי' הרבי, אלא שכולם יכהנו ביחד בליובאוויטש. כן ציוה שלא יהיו בביהמ"ד נפרדים, אלא כולם ביחד באותו ביהמ"ד. אמנם, בעקבות "עזרתם" של מחרחרי ריב למיניהם, לא יצא זה לפועל, ונוצר פילוג בקרב חסידי חב"ד, דבר שכונה "חורבן ליובאוויטש".
קבלת הנשיאות
| ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) |
רוב חסידי חב"ד נמנו על חסידי קאפוסט, והשאר התחלקו בין ניעז'ין ולאדי. מתי מספר נשארו נאמנים לכ"ק אדמו"ר המהר"ש. המצב בליובאוויטש היה עד כדי כך בשפל, שמסופר שבראש השנה תרכ"ז לא היה מניין אצל הרבי מהר"ש (!). במהלך חודש תשרי פגש אחד מזקני החסידים את כ"ק אדמו"ר המהר"ש, ושאל אותו "נו, ועכשיו מה יהיה?", אמר לו הרבי מהר"ש "אבא אמר לי שזה יקח רק חדשיים". בתחילת חודש חשוון שמעו את המהרי"ל מתבטא: "אח, מה שקנאת אחים יכולה לעשות". ואמנם, בתחילת חודש חשוון תרכ"ז, לאחר מחלה קצרה, הסתלק המהרי"ל ומנוחתו כבוד בקאפוסט[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מסופר שבאחת משנים אלו (תרכ"א-תרכ"ה) הגיע הרה"ח המפורסם ר' הלל מפאריטש לליובאוויטש לרגל חג השבועות, ולאחר האמר התאוננו בפניו כמה מצעירי החסידים על כך שאי אפשר לשמוע את המאמרים. ר' הלל התבטא על כך - אלו קרבנו לפני הר סיני, זה שלפחות רואים את הרבי, אזי אפילו אם לא נתן לנו את התורה, שאי אפשר לשמוע את המאמר דיינו
- ↑ תו"מ תשי"א שיחת י"ג ניסן, וראה שם בהרחבה. תשי"ב שיחה זו
- ↑ להעיר שכשלקחו את המהרי"ל לקאפוסט על מנת שינהג שם את עדתו, צעק המהרי"ל על חסידיו: רוצחים, רוצחים!
