הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ==== | ==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ==== | ||
במאמר הראשון אין עיין. | במאמר הראשון אין עיין. | ||
| + | |||
בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" {{הערה| תו"א מב' א'}} שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות. | בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" {{הערה| תו"א מב' א'}} שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות. | ||
באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ. | באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ. | ||
ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה. | ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה. | ||
גרסה מ־20:32, 6 באוקטובר 2021
תוכן עניינים
עיין פרשת בראשית מהספר תורה אור
בדף זה יופיעו בעז"ה הרחבות של הפניות של אדמוה"ז בגוף הטקסט למקורות לעיון
עיין בראשית
ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו'
במאמר הראשון אין עיין.
בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" [1] שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות. באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר [2] הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" [3] "והארץ הדום רגלי" [4]. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ.
ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה.
