עריכת הדף "משתמש:הרב משה המר/הצדיק הקדוש רבי אהרן משה חכם ברוך מעלם"

<big>'''<big>הרב אהרן משה. בכמוהר"ר ציון יצחק. בן לחכם ברוך. מעלם</big>'''<br>
<big>מחבר הספרים "'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''" ו'''"מוסר ישמח לב"'''</big></big><br>
== חייו ופעולותיו ==
=== רווחים נוספים לכלל ===
* |ממייסדי ישיבת '''"[[בני ציון]]"''' על קבר '''[[רחל אמנו]]''' ע"ה
* |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו '''[[מהרש"ם שנדוך]]''' בטרם הופסדו
* הוציא לאור את ה[[ספר]] '''"[[לשון חכמים]]"''' ביחד עם ידידו הגאון '''[[חכם רפאל שלמה לנידאו]]''' זצ"ל <br>
=== ייחוס ===
* צאצא לרבינו '''המהרש"ם שנדוך''' בעל ה"'''[[קול ששון]]'''" ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''[[נשיאי בבל]]''' עד '''[[דוד המלך]]'''<br>
=== פרטים ===
* |מקום הולדתו: '''[[בגדאד]]''' שב'''[[בבל]]''' [= עיראק] ||מקום פטירה: '''ירושלם'''. [[ישראל]]. <br>
* עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך <br>
* כינוי שם משפחה: '''מעלם''' (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: '''חכם ברוך''' (על שם סבו, האבא של אביו '''חכם ציון יצחק''' <ref>על אביו של חכם ציון יצחק, '''חכם ברוך''', בספר '''"קץ הימין"''' כתב הגה"צ '''רבי יהושע משה''': '''הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו''''</ref>). ה"תולדות אהרן ומשה" עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים '''אהרן ציון ח' ברוך''', חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.<br>
== אישים סביבו ==
=== רבותיו ===
* אביו, הרה"צ '''חכם ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם'''.
* הגה"ק חכם '''[[רבי צדקה חוצין]]''' מייסד '''[[עדה החרדית לבני ספרד]]'''.
* הרב הגדול המקובל האלקי '''חכם [[אפריים הכהן]]'''<ref>אביו של הגאון '''רבי [[שלום כהן]]''' ראש ישיבת '''"[[פורת יוסף]]"''' '''עיר העתיקה'''</ref> ראש ישיבת '''"עוז והדר"''' שע"י ישיבת "[[פורת יוסף]]"<ref>מייסד הישיבה הגה"ק המקובל '''[[חכם בן ציון חזן]]''' - חזנו של מופת הדורות מרנא '''ה[[בן איש חי]]''' ע"פ הוראתו של רבו</ref>.
* הגאון האדיר רב רבנן '''חכם [[עזרא עטייה]]'''<ref>במכתבי קודשו שבחיבור '''"הוי מתלמידיו של אהרן"''' גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]..."</ref>.
* הגה"ק המקובל '''[[חכם סלמאן בן אליהו]]'''<ref>בעל הספרים '''"[[כרם שלמה]]"''' כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של '''[[מהרח"ו]]''' '''"עץ חיים"''' ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל '''חכם [[מרדכי אליהו]]'''. אגב, גם בסוף הספר "[[תולדות אהרן ומשה]]" הוא מזכיר את רבו [[חכם סלמאן בן אליהו]] בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו</ref>.
* הגה"ק '''[[חכם עובדיה הדאיה]]''' ראש ישיבת '''בית א-ל'''.
* הגה"ק '''חכם [[מרדכי יפת שרעבי]]'''
* והגה"ק חכם '''חכם [[סלמאן חוגי עבודי]]''' '''ראב"ד ירושלם'''.<br>
=== ידידיו ===
* הגה"צ חכם '''[[רבי יעקב מוצפי]]''' - ראש אבות בתי הדין '''עדה חרדית לבני ספרד'''.
* הגה"צ '''חכם [[סלמאן מוצפי]]'''.
* זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד '''חכם [[יצחק כדורי]]'''.
* גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש המקובל '''חכם [[ציון ברכה]]'''.
* ו[[רב רבנן]] '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]''' ראש ישיבת '''"[[פורת יוסף]]"''' [[גאולה]].<br>
=== תלמיד חבר ===
* הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]'''- ראש ישיבת "ניות ברמה" תכב"ץ.
* הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''הרב [[מרדכי אליהו]]'''.
* שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול '''חכם [[שבתי אטון]]'''- ראש ישיבת "ראשית חכמה" ירושת"ו.
* הגאון הגדול '''חכם [[יהודה מעלם]]'''- מראשי ישיבת "פורת יוסף" גאולה תכב"ץ
* והרב הגדול המקובל '''חכם שלום בכמוהר"ר [[עובדיה הדאיה]]'''- ראש ישיבת "בית א-ל" תכב"ץ.<br>
=== מתלמידיו ===
* אחיו, הרב הצדיק '''חכם יוסף. ציון. חכם ברוך. מעלם'''.
* בן אחות אמו, הגאון המופלג '''[[הרב עובדיה יוסף]]'''.
* הרב הגדול '''חכם [[עזרא יונה]]'''<ref>מרמת גן עמו התכתב רבות ב[[כתב יד חצי קולמוס]] כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות</ref>
* הצדיק הנסתר '''יוסף דיין'''.
* הרה"צ רבי '''יאשיהו פולק''' מחסידות [[ביאלה]].
* הצדיק רבי '''שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש.
* הרה"ח '''רבי מרדכי יצחקי''' בן אחותו ורב המושב "פורת"
* ועוד רבים.<br>
== הורתו ==
=== תיאור ===
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה <br>
נולד לאביו הרה"צ '''חכם ציון יצחק'''<ref>'''חכם ציון יצחק''', '''ראש מתיבתא''' ב[[בגדאד]] שב[[בבל]] ותלמידו של מופת הדורות '''[[רבינו יוסף חיים]]''' המכונה '''מרנא ה[[בן איש חי]]''', נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא ב'''מדרש בית זליכה''' ב[[בגדאד]]</ref> ולאמו הצדיקה והחסידה מרת '''שמחה'''<ref>אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: '''קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן, אמרי ששון ועוד שהיו ל[[מאכולת אש]]''', ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר '''"ואת עלית על כולנה"''' על מרת '''שרח''' המכונה '''"נונה"''' מ[[אור יהודה]], בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת '''חניני''' אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל '''חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק. חכם-ברוך מעלם''' בעל ה"'''[[תולדות אהרן ומשה]]'''" ולמרת '''גורג'יה''' אמו של הגאון '''הרב [[עובדיה יוסף]]''', מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו</ref><br>
משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם<ref>הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, '''מרת נזימה פנינה''' ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי '''חכם ציון ברכה''' היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון '''רבי [[יצחק ברכה]]''' יבלט"א - ראש ישיבת '''"עטרת יצחק"''' בתואר '''"רב"''', ספר '''תולדות חייה''', כמו כן, בספר '''"הוי מתלמידיו של אהרן"''' על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחק הוא את התואר '''"חכם"''' הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי '''"תולדות אהרן ומשה"''' שהוציאו עם שמו</ref> ובשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו, עם זאת ידעו כולם לקרותו '''"חכם אהרן"''' כאילו היה זה שמו.<br>
=== לידתו ===
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו '''יחזקאל''' ב'''בגדאד''' וכן, לפי המסופר במשפחתו<ref>הובא בחיבור '''"הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"'''</ref>, היה אור גדול בבית עת לידתו.<br>
== קורותיו ==
=== ילדותו ===
בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על הקמת [[מדינת ישראל]], החלו להישמע ב[[בגדאד]] כינויי גנאי כלפי ה[[יהודים]] המתגוררים ב[[רובע היהודי]] שב[[בגדאד]], מצב זה גרם שמשחק התגרויות החל משתולל בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים. במצב זה מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מ'''השלטון הטורקי''' על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר פסוק ואז '''רע ומר יהיה גורלם''' והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם<ref>הובא בספר '''"הוי מתלמידיו של אהרן"''', פרק ד', "במעלליו יתנכר נער"</ref>.<br>
=== נערותו ===
למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' ועם זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]'''<ref>שם מלא; יצחק דיבה כדורי</ref>. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של החכם '''ה"תולדות אהרן ומשה" ב"ר ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם''' כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"'''[[מדרש בית זליכה]]'''" כש'''כיפה גדולה''' עוטפת את ראשו ו'''חבלים לידיו''' וה'''תולדות אהרן ומשה. ציון. חכם ברוך. מעלם''' ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "'''[[תיקון חצות]]'''".<br>
ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.<br>
=== עלייתו ===
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים '''[[חכם אפריים הכהן]]''' ו'''[[חכם סלמאן חוגי עבודי]]''' כי על אף הספקות הכרוכות בכך<ref>הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים</ref>- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא '''[[רבי מאיר בעל הנס]]''', שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי '''[[רבי שמעון בר יוחאי]]''' ב'''[[מירון]]'''.<br>
=== נישואיו ===
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל '''[[חכם אפריים הכהן]]''' כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו '''זר פרחים וארבעה כיפות''' כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם '''ארבעה בנים ובת''' אחת כמו ציור החלום.<br>
=== יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו ===
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל [[חכם סלמאן מוצפי]] את ישיבת '''"בני ציון"''' על קברה של '''[[רחל אמנו]]''', מחשש כי בלילה '''ספרי הקודש''' יגנבו, היו ה"[[תולדות אהרן ומשה]]" ואחיו הרה"צ '''חכם יוסף צ. י. חכם ברוך. מעלם''' נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת '''חצות הלילה''' שבים לקברה של '''[[רחל אמנו]]''' ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם<ref>משמשו בקודש '''הרב שמואל כהן''' גבאי בית הכנסת '''[[עזרא הסופר]]''' סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי</ref>.<br>
== מסירותו לכלל ==
=== תרומותיו ===
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.<br>
בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת '''"[[פורת יוסף]]"''' תכב"ץ וארגון "'''[[יד לאחים]]'''". חילק '''תפילין מהודרים''' מאוד של '''[[רש"י]]''', של '''[[ר"ת]]''' ושל '''[[שימושא רבה]]''', לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת '''[[רבינו תם]]'''. הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של '''[[רש"י]] ו[[ר"ת]] יחדיו''' ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף '''[[שימושא רבה]]''' ב[[תפילת המנחה]] כמנהג '''רבינו [[האר"י הקדוש]]'''.<br>
=== התעסקותו בתיקונים רוחניים ===
עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מה[[תיקוני הנפטרים]] סיפרה רעייתו שהיתה '''דמות יונה''' בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"[[תולדות אהרן ומשה]]" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך<ref>מובא בספרו "[[תולדות אהרן ומשה]]", הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו</ref>.<br>
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי<ref>ספר '''"הוי מתלמידיו של אהרן"''' מסיפורו של '''הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי'''</ref>.<br>
הצדיק '''חכם יחזקאל ירוחם''' '''חתנו של''' ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל '''[[חכם סלמאן מוצפי]]''' סיפר כי היו הם עורכים '''תיקון לכפרת עוונות''' בהכנסת גופם לדוד מי קרח, '''ה"תולדות אהרן ומשה"''' כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ '''ר' יחזקאל ירוחם''' להורדת '''דוד מי הקרח''' מגג בית הכנסת '''"מנחת יהודה"''' שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.<br>
=== צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית ===
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של [[תלמידי חכמים]]". כמו כן היה '''[[צם]] שלושה [[ימים]]''' ברצף בימי '''ה[[שובבי"ם]]'''<ref>בספר '''"זכרון ירא מחכמה"''', אמר שר התורה והיראה '''חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..."'''</ref><br>
== התקשרויות ==
הרה"צ '''רבי יאשיהו פולק''' מ'''[[חסידות ביאלה]]''' מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה ב[[מירון]] של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר ל[[מירון]], נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה ל[[צפת]], ירידה בכביש ועלייה על [[קוצים]] ו[[ברקנים]] לציונו של [[רשב"י]] כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראה את הדמות הזו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת '''"נהרות [[בבל]]"''' משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.<br>
ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.<br>
הרב הגדול המקובל '''חכם [[מרדכי שרעבי]]''' נהג להדר לו באומרו '''"ברוך הבא, גברא רבה"''' עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי '''חכם [[ציון ברכה]]''' אמר עליו '''"הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה"'''. הגה"צ '''רבי בנימין זאב חשין''' הנקרא "הצדיק הירושלמי" ראהו בכניסה ל[[כותל המערבי]] לבוש ב'''בגדי השבת''' כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו '''ה"תולדות אהרן ומשה"''' חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל '''הרב חשין''', שנודע כמבין ב'''חכמת הפרצוף''' להפליא, מה ראה כעת, השיב '''הרב חשין''' כי ראה '''עמוד של אש מיתמר ועולה''' מפניו הקדושות.<br>
בעריכת חיבורו '''"תולדות אהרן ומשה"''' התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל '''חכם [[שמואל דרזי]]''' - ראש ישיבת '''"ניות ברמה"''', ברב הגדול המקובל '''רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה''' - ראש ישיבת '''"בית א-ל"''' ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל '''רבי [[מרדכי אליהו]]'''<ref>'''רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו'''</ref> ואילו בחיבורו '''"מוסר ישמח לב"''' כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.

יצוין כי הספר "תולדות אהרן ומשה" שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.

== קשריו עם חב"ד ==
בתום עריכת הספר '''[["תולדות אהרן ומשה"]]''' הגיע הרב שאול שמעון בנו של '''[[חכם אהרן משה ב"ר יצחק ציון חכם ברוך מעלם]]''' ל[[מרכז חסידות חב"ד]] העולמי ו[[בית מדרשו של הרבי]] שליט"א \b770live\.com\b ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway) שבשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק אל מלכנו מלך המשיח '''[[הרבי שליט"א]]''' ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי שליט"א הוא אף הגיש לפניו את הספר "[[תולדות אהרן ומשה]]", הרבי שליט"א עיין בספר ואז נטל דף ועט וכתב מכתב ל'''[[חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם]]''' וביקש לשולחו אליו. בראש אותו מכתב אותו כתב '''[[הרבי שליט"א]]''' נמצא כי פתח במילים "חן חן על התשורה הנאה".
<br>
== יארצייט ומקום קבורה ==
עת '''פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט''' '''בכה עליו מרורים''' ידידו זקן המקובלים '''חכם [[יצחק כדורי]]''' עמו למד בחברותא ו'''ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו'''. '''מקום מנוחתו הוא בכניסה ל[הר המנוחות]'''. אגב, מקום זה משמש כצינור ישועות פרטי וכללי<ref>בספר "זכרון ירא מחכמה" מובא כי שר התורה והיראה מרנא הגר"ש אטון היה מפנה את בני ישיבתו המצפים לישועתם בזיווג הגון, אל מקום זה גרידא.</ref> ובפרט בימי ערב ראש חודש, ט"ו לחודש וערב שבת קודש (יום השישי) בטרם בוא חצות היום, ימים שאותם פירט הרב בפתיחה לספרו "תולדות אהרן ומשה" בשם רבינו האר"י הקדוש כימים בהם נשמת הצדיק נמצאת על קברו ביותר ולכן בימים הללו מועיל במיוחד אם המשתטח עצמו יבקש מבורא עולם שישמע בקשתו בזכות נשמת הצדיק או לחלופין בימים הללו גם מועילה במיוחד ההשתטחות והבקשה מנשמת הצדיק כי יתפלל הוא על המשתטח. כשהיוצא מן האמור הוא שהיות והרב "תולדות אהרן ומשה" נפטר בראש חודש כאשר ידוע מהמקובלים כלפי ראש חודש שהנשמה אז אינה במקום ציונה, העולים לקברו לרוב עולים בערב יום פטירתו, שזהו ערב ראש חודש תמוז.<br>
== קיצור מההספדים ==
רב רבנן '''חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי "המגן של עם ישראל" נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת<ref>ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:"'''א'''הרן '''מ'''שה" יוצא '''א"ם''', והרי '''"אם"''' בגימטרייה '''ארבעים ואחת'''</ref> נספים לתהום ליד טלז-סטון''' באומרו שזה בגלל שאין את '''"המגן"''' שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן [[חכם יהודה צדקה]] נמצא חוזה את העתיד בדבריו כשאף אמר '''"קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה"''' בנוגע ל[[פיגוע]] זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה<ref>ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו</ref> ואף קולו החזק של ראש ישיבת '''"[[ראשית חכמה]]"''' שר התורה והיראה '''חכם [[שבתי אטון]]''' נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של '''[[חכם יהודה צדקה]]'''.<br>
== עסק בטהרתו ==
הגה"צ '''חכם יוסף עדס''' מראשי ישיבת '''"[[פורת יוסף]]"'''.<br>
== הספידוהו ==
* רב רבנן '''[[חכם יהודה יהושע חיים צדקה]]'''- ראש ישיבת '''"פורת יוסף" תכב"ץ'''.
* המגיד הירושלמי '''הרב [[שבתי יודלביץ]]'''.
* שר התורה '''[[חכם שבתי בכמוהר"ר בן ציון אטון]]'''- ראש ישיבת '''"[[ראשית חכמה]]"''' ירושת"ו.
* מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" מו"ר הגה"צ '''[[חכם יוסף עדס]]'''.
* הרב הגדול הגאון '''[[רבי נעים בן אליהו]]''', רב שכונת הבוכרים.
* הרב הגדול הגאון המקובל '''[[רבי מרדכי אליהו]]''', [[הראשון לציון]].
* מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" מו"ר הגה"צ '''[[חכם יהודה מעלם]]'''.
* הגאון המקובל [['''רבי יעקב ב"ר משה הלל''']]- ראש מוסדות '''"[[חברת אהבת שלום]]"'''.
* הדרשן המופלג '''הרב בן ציון- בכמוהר"ר סלמאן מוצפי'''.
* הדרשן '''הרב חיים גזית- ראש כולל "חדוות חיים"'''.
* הרה"ג '''ר' [[יצחק יוסף]]- בכה"ר [[עובדיה יוסף]]'''.
* ועוד.<br>

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}}

==לקריאה נוספת==
* '''הוי מתלמידיו של אהרן''', מאת נכדיו.
* הקדמה לספרו "[[תולדות אהרן ומשה]]" (בהוצאות המאוחרות לפטירתו, מ-תשמ"ט), הקדמה מאת בניו ורבנים מקורבים.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיון רגיל:חכם ברוך. מעלם, אהרן משה}}
[[קטגוריה:רבנים עיראקים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]