עריכת הדף "משה צבי סגל"

 

הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]].  

 

למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].

ב[[תרצ"א]] נשא את רחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}.

ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.

זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].

לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו.

ב[[כפר חב"ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].

בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".

בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.

התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}}

=== שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים ===

בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.

הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל בית הכנסת לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].

הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.

הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.

הרב סגל חי בירושלים [[16]] שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן ב[[הר-הזיתים]].

*ר' אורי קפלון.

*ר' משה שניאורסון.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]