עריכת הדף "משה פיינשטיין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. | בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. | ||
בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. | בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}. | ||
| − | |||
| − | |||
בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}. | בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}. | ||
