עריכת הדף "מרכז לעניני חינוך"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
+
[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
+
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
 
+
 
==ייסוד המרכז==
 
==ייסוד המרכז==
  
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
+
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
  
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
+
בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
  
 
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
 
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
שורה 12: שורה 12:
 
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
 
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.
  
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
+
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל משתתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סי' רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
  
 
==פעילות המרכז==
 
==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
+
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
+
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
  
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
+
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אג"ק שלו]] ח"ז אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
  
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
+
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
  
 
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
 
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).
שורה 26: שורה 26:
 
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).
 
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).
  
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
+
*'''מחלקת המצו"ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
  
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.  
+
*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).
  
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  
+
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.  
  
 
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
 
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].
  
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
+
*'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
  
 
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
 
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.
שורה 40: שורה 40:
 
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.
 
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.
  
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
+
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בס' [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
  
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
+
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.
 
 
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.
 
 
 
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}
 
 
 
===פעילות המרכז המתחדשת===
 
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:
 
*'''[[CTeen]]'''
 
*'''Ckeeds'''
 
*'''[[jem]]'''
 
*'''JNet'''
 
*'''בית מדרש לשלוחים'''
 
*'''מיי שליח'''
 
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
 
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.
 
  
 
==תש"י ואילך==
 
==תש"י ואילך==
  
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
+
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לפתקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
  
 
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
 
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
  
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
+
יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שע"י 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
  
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
+
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
  
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
+
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ"י הוכנס הרחי"ק.}}.
  
 
==מינויים ודיונים==
 
==מינויים ודיונים==
 +
 
===שטר צוואה===
 
===שטר צוואה===
  
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}
+
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (ע"פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל"ח.
 +
 
 +
אנשי "מרכז" בראשותו של [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]] טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב"ד אינפו]]}}.
  
 
===ניירות רשמיים===
 
===ניירות רשמיים===
  
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
+
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.
  
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].
+
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], ויבדלו לחיים: הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}}.
 +
 
 +
לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי.  
  
 
===שני מרכזים===
 
===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}
+
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] מוכר על ידי שלוחים וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']].
 +
 
 +
מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מוכר על ידי שלוחים אחרים, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב-[[770]]){{הערה|ע"פ פסק בית הדין המיוחד.}} ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].
  
 
===זבל"א===
 
===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).
+
עקב סכסוכים בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי){{הערה|על טענות דומות, כתב [[הרבי]] ב[[משפט הספרים]]: "'''הקא סלקא דעתך אולי כתב רק לפנים''' [כלומר הסברה, שאולי אדמו"ר ה[[ריי"צ]] כתב שהספרים אינם רכושו הפרטי רק כלפי חוץ כדי שיוכל להוציא את הספרים מרוסיה ר"ל] '''(היינו טפשות והאומר כך זהו חילול השם הכי גדול ועד כדי כך שהאומר כך (במזיד) - צריך להיות ברמ"ח ר"ל'''}} או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).
 
 
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].
 
 
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6
 
  
==קישורים חיצוניים==
+
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
 
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)
 
  
{{770}}
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
+
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)