עריכת הדף "מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)"

[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו"ר המהר"ש]]
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] – [[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.

==תולדות חיים==
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ו' אדר]] [[תרכ"ז]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש, עמ' 22.}}. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. בשנת [[תרל"ג]] נרשם יחד עם אחיו ר' [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|אברהם סענדער שניאורסון]] בפנקס "מלביש ערומים"{{הערה|שם=יגדיל תורה|[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], חוברת ס"א, עמ' שט"ז ואילך.}}.

פעם שאל את אביו בתור ילד, היכן נמצא הקב"ה, ואדמו"ר המהר"ש השיב לו ש"מלא כל הארץ כבודו". [[הרבי]] מציין ברשימותיו בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] כי למרות היותו ילד, התשובה נתקבלה אצלו{{הערה|[[רשימות היומן]], עמ' רע"ט.}}. 

בוא"ו אדר תר"מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] "נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו". בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.

ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל "מכתב סופר", ונכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. באותה שנה נתקבל לחבורת המצוות בליובאוויטש{{הערה|שם=יגדיל תורה}}. לאחר מספר חודשים התגרש מאשתו. בחורף [[תרמ"ו]] החל לעסוק במסחר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד', עמ' 930.}}.

עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

בשנת [[תרמ"ח]] [[נישואין|נשא]] בזיווג שני עם  הרבנית [[בתיה (נינת אדמו"ר הצמח צדק)|בתיה]] בת רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)]].

בשנת [[תרס"ב]] התגורר כבר ב[[ויטבסק]] והיה בשותפות עם גיסו ר' [[משה אריה לייב גינזבורג]] במסחר{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק א', עמ' רס"ד, שי"ד, [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ט"ז, עמ' ו'.}}. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] נאסר באותה שנה, עזר הרמ"מ לשחררו{{הערה|הקדמה ל[[קונטרס ומעיין]], עמ' 26.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת משיחותיו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדנ"ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית, כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' דעם הרוסי בזמן ההוא כו'. אבל ענין זה היה חד פעמי, ולא נודע ונתפרסם (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו', כפשוט|מקור=שיחת פרשת וישב, [[תשמ"ח]]}}

בגלל מצבו הכלכלי נאלץ לעזוב את [[רוסיה]], ועבר בשנת [[תרס"ד]] להתגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], כשהוא משאיר את משפחתו ב[[ליובאוויטש]].

מאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכנית בעיר בסטיה.
(בקורסיקה הייתה קהילה יהודית שהוקמה בסוף המאה ה-19 עם הגירת היהודים הראשונים אליה. היהודים שהגיעו לאי ישבו בעיר בסטיה שבה התגורר רבי מנחם מנדל.)

נפטר ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.

==העלאת קברו לארץ ישראל==
בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}, הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.
האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! 
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל.

המשכו של הסיפור בשנת [[תשל"ט]]. זמן קצר לאחרי שהר"ר [[לוי ביסטריצקי]], התמנה לרב קריית חב"ד ב[[צפת]] עיה"ק, בקשו שניים מזקני [[חסידי חב"ד]] בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.
כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.
לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש"ב]] בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט"ז]] לצפת עיה"ק.
אך היות ובתו של הרמ"מ הייתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה"ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.

===הצבת מצבה===
{{חלונית
|כותרת=נוסח המצבה
|תוכן=
{{יישור טקסט|מרכז|'''פ"נ'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו"ר מהר"ש'''}}

{{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''}}
}}
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:
א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?
ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.
כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי:
על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך". והוסיף לעשות מצבה בהקדם.
התואר - "ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[מו"ח אדמו"ר]]".

לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] נמצא התואר המבוקש.
מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.

לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד ל[[בית עלמין|בית העלמין]]. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ"ש דעיה"ק צפת. והכניס את הדו"ח ל[[מזכירות]].

כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חמ"א חודקוב]]. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[[מל"ח]]. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ה[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.

לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק [[צפת]] ת"ו.

ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

===תעודת פטירתו===
בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכז שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ"ג [[תשרי]] תש"ב'''. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63705 תעודת הפטירה של בן המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

==מסעו לארצות הברית==
ב[[חודש סיוון]] [[תשע"ב]] התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69481 ה- FBI חקר את בנו של הרבי המהר"ש] - {{אינפו}}}}.

== משפחתו ==
בזיווג שני
* בנו ישראל דובער.
* בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
* בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזיווג ג'
* בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
* בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה). Edmee-Minette Schneersohn (נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה בילדים. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: "פ"נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ"ו. ת.נ.צ.ב.ה.

==קישורים חיצונים==
* מאיר שלמה לובעצקי ושמואל לובעצקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ תולדות ר' מנחם מענדל' בנו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע]''', תשורה מחתונת שניאור זלמן ושרה לובעצקי, תשס"ח.
* יוסף יצחק מלול, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תולדות%20הרמ'מ-Melul%20-%20BM%20iyar%2018%2C%205779%20.pdf תולדות הרב מנחם מענדל בן זקוניו של כ"ק אדמו"ר המהר"ש]''', תשורה מה'אפשערניש' של מנחם מענדל מלול, ברוקלין תשע"ט.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ז]]