הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מנדל מקוצק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערה|1[" ב־"{{הערה|1=[")
שורה 14: שורה 14:
 
וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק{{הערה|1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.}}"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".
 
וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק{{הערה|1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.}}"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים|מורגנשטרן מנחם מנדל]]
+
[[קטגוריה:אדמו"רים|מורגנשטרן מנחם מנדל]]

גרסה מ־09:55, 2 ביוני 2016

ציונו של רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).

בין אדמו"ר הצמח צדק לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.

היה להם גם תלמיד משותף: הרב מעשיל גלבשטיין.

רבי מנחם מנדל ושושלתו - וסידורו של אדמו"ר הזקן

כאשר[1]רבי מנחם מנדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.[2]

גם חתנו של רבי מנחם מנדל, רבי אברהם מסוכוטשוב בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא היתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.[3]

וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק[4]"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".

הערות שוליים

  1. קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
  2. הגאון הרי"י פיקרסקי, התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
  3. הגאון הרי"י פיקרסקי, התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
  4. 1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.