עריכת הדף "מנורת הזהב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | [[תמונה:מנורת זהב.jpg|left|thumb|250px|מנורת זהב בעל [[קני המנורה|קנים אלכסוניים]] מתוך דגם הרב [[ישראל דב לבנוני]]]] | |
− | [[ | ||
− | '''המנורה''' | + | '''המנורה''' עמדה בדרום אוהל מועד, ובבית המקדש - בקודש, מול השולחן. |
− | |||
− | |||
== מידות המנורה במשכן == | == מידות המנורה במשכן == | ||
− | [[ | + | [[תמונה:מנורה רמבם.jpg|left|thumb|250px|איור המנורה בספר משנה תורה בכתב ידו של [[הרמב"ם]]]] |
אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | אורכה - לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד - במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | ||
== תיאור המנורה == | == תיאור המנורה == | ||
− | [[ | + | [[תמונה:Dura_Synagogue_ciborium.jpg|left|thumb|250px|ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה]] |
− | + | ||
+ | המנורה וכל חלקיה נעשו ממקשה אחת זהב טהור. | ||
− | + | משקל המנורה וכל חלקיה - כיכר זהב טהור (57.6 ק"ג). גובה המנורה - 18 [[טפחים]], אורך המנורה (למעלה בין הנרות הקיצוניים) - 12 טפחים. (לדעת "שלטי הגיבורים" - 9 טפחים). | |
המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, [[שמן]] זית זך ופתילות (שנעשו מבלאי [[בגד|בגדי]] הכהנים). | המנורה כללה במקשה אחת: ירך (בסיס), קנה אמצעי, 6 קנים, 22 גביעים, 11 כפתורים, 9 פרחים, ושבעה נרות. לצורך הטבת המנורה נוספו אביזרי עזר: מלקחיים, מחתות, מדרגות, כוז, כד שמן, [[שמן]] זית זך ופתילות (שנעשו מבלאי [[בגד|בגדי]] הכהנים). | ||
שורה 25: | שורה 23: | ||
במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים. | במרכז חלקו העליון של הבסיס חוטב פרח שממנו החל לעלות הקנה האמצעי. גובה בסיס המנורה (כולל רגלים, תיבה חלולה ופרח) - 3 טפחים. | ||
− | בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת [[רש"י]] הירך | + | בסיס המנורה נקרא "ירך המנורה". לגבי צורת הבסיס ישנם כמה דעות: לדעת [[רש"י]] הירך היתה כמין תיבה, לדעת ר' אברהם בן [[הרמב"ם]] הירך היתה עגולה, לדעת הילקוט שמעוני (קס"ט) הירך היתה מרובעת, ב"כל-בו" צויר הירך כתיבה בעלת שמונה דפנות. |
+ | |||
== הקנה האמצעי == | == הקנה האמצעי == | ||
שורה 54: | שורה 53: | ||
בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי. | בחלק העליון של כל אחד מששת הקנים המתפצלים, חוטבו לקישוט: שלשה גביעים, כפתור, פרח. הקישוטים חוטבו בדומה ובמקביל לקישוטי הקנה האמצעי. | ||
− | מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת [[רש"י]] ו[[הרמב"ם]]{{הערה|כפי שהעיד בנו | + | מעל הפרח העליון שבראש הקנים חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. לגבי צורת הקנים דעת הרבי היא כדעת [[רש"י]] ו[[הרמב"ם]]{{הערה|כפי שהעיד ר"א בנו}}, שששת הקנים עלו באלכסון. |
בשנת [[תשמ"ב]] עורר [[הרבי]] על כך שהקנים העגולים הגיעו מהרומאים. | בשנת [[תשמ"ב]] עורר [[הרבי]] על כך שהקנים העגולים הגיעו מהרומאים. | ||
שורה 60: | שורה 59: | ||
== הגביעים == | == הגביעים == | ||
− | במנורה חוטבו לקישוט 22 גביעים: 3 גביעים בכל קנה מששת הקנים, ועוד ארבעה גביעים בקנה האמצעי. לדעת הרבי הגביעים עמדו כך, שפיהם הרחב כלפי מטה כציור הרמב"ם. דפנות הגביעים היו "משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט בצורת שקדים (רשב"ם, אבן עזרא). (לדעת [[רש"י]], "משוקדים" דהיינו, מצוירים) | + | במנורה חוטבו לקישוט 22 גביעים: 3 גביעים בכל קנה מששת הקנים, ועוד ארבעה גביעים בקנה האמצעי. לדעת הרבי הגביעים עמדו כך, שפיהם הרחב כלפי מטה כציור הרמב"ם. דפנות הגביעים היו "משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט בצורת שקדים (רשב"ם, אבן עזרא). (לדעת [[רש"י]], "משוקדים" דהיינו, מצוירים). |
+ | |||
== הכפתורים == | == הכפתורים == | ||
שורה 73: | שורה 73: | ||
== מלקחיה ומחתותיה == | == מלקחיה ומחתותיה == | ||
+ | |||
'''מלקחיה''': לצורך לקיחת הפתילות מתוך ה[[שמן]] וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת [[הרמב"ן]], "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (ה[[רמב"ם]] פסק כדעת [[רבי יהושע בן קרחה]] הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר). | '''מלקחיה''': לצורך לקיחת הפתילות מתוך ה[[שמן]] וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת [[הרמב"ן]], "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (ה[[רמב"ם]] פסק כדעת [[רבי יהושע בן קרחה]] הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר). | ||
'''מחתותיה:''' ה[[כהן]] הטיב את הנרות בכל [[יום]] מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת ה[[רמב"ן]] ו[[אבן עזרא]], "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר). | '''מחתותיה:''' ה[[כהן]] הטיב את הנרות בכל [[יום]] מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת ה[[רמב"ן]] ו[[אבן עזרא]], "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר). | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] |