עריכת הדף "מורה נבוכים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | [[קובץ:מורה נבוכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]] | ||
[[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]] | [[קובץ:רמבם 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחבר הספר רבינו משה בן מיימון]] | ||
הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | הספר '''מורה נבוכים''', הינו ספר פילוסופי של [[הרמב"ם]]. | ||
| − | |||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
| − | שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{ | + | שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{הערת שוליים|על כך מציין הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק כו, עמ' 27 הערה 19.}} |
| − | הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]]{{ | + | הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: |
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו." | "נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה '''ה'''נבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו." | ||
| − | == | + | == לימוד הספר == |
| − | |||
| − | + | כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}} | |
| − | + | ==המחלוקת נגד הספר== | |
| − | |||
| + | ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך אמר הרבי, {{הערת שוליים|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים -ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - בחדא מחתא. | ||
| − | + | וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] כרך ב, עמ' 173.}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה,{{הערת שוליים|איגרת הרמב"ן (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם... | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | == מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר == | |
| − | + | בשנת [[תשמ"ה]] {{הערת שוליים|[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] כרך ב' עמ' 1028.}} התבטא הרבי{{הערת שוליים|וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם בתור "אישיות מפוצלת"! | |
| − | + | ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{הערת שוליים|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: כשמתבוננים באישיותו של הרמב"ם מבינים שלא יתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך! | |
| − | ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי{{ | ||
| − | ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{ | + | ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{הערת שוליים|ראה לדוגמא: שיחת ח"י תשרי תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א כרך א' עמ' 158}}: '''פסק דין מפורש''' בספר החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות... |
| − | בשיחה מיוחדת{{ | + | בשיחה מיוחדת {{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.}} מתבטא הרבי בין השאר: |
::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. | ::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. | ||
| − | ::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית"{{ | + | ::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{הערת שוליים|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים {{הערת שוליים|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים. |
| − | בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]]{{ | + | בספר צפנת פענח ל[[הרוגוצ'ובי]] {{הערת שוליים|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. {{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}} |
בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' - ובציון המקור. | בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' - ובציון המקור. | ||
| שורה 45: | שורה 39: | ||
== חיבה יתרה == | == חיבה יתרה == | ||
| − | הרבי{{ | + | הרבי {{הערת שוליים|בי"א ניסן תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.}} כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים. |
== ביאורים בחסידות מבוססים עליו == | == ביאורים בחסידות מבוססים עליו == | ||
| − | |||
| − | + | הרבי אמר{{הערת שוליים|ב[[שבת קודש]] פרשת תשא תשמ"ט ([[התוועדויות]] [[תשמ"ט]] כרך ב' עמ' 69-370).}} שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על-ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות... | |
| + | |||
| + | בהזדמנות אחרת הרבי פירט{{הערת שוליים|בהתוועדות י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש שם).}}: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של תורת החסידות - ולדוגמא ב[[לקוטי תורה]] בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה... | ||
| − | בנושא זה כותב הרבי{{ | + | בנושא זה כותב הרבי {{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראה[[ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראה[[ספר השיחות]] תורת שלום בתחילתו. וראה[[ספר השיחות]] תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.}}: שאדמו"ר הזקן למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - אדמו"ר הזקן - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם. |
| − | ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא{{ | + | ב[[ספר השיחות תורת שלום]] מובא {{הערת שוליים|עמ' 244.}} שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות. |
| − | הצמח צדק למד עם | + | הצמח צדק למד עם המהר"ש "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות". {{הערת שוליים|היום יום יט סיון.}} |
== "היה מקובל גדול" == | == "היה מקובל גדול" == | ||
| − | |||
| − | דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{ | + | בהתוועדות פורים תשכ"ב{{הערת שוליים|[[תורת מנחם]] [[תשכ"ב]] עמ' 207.}} נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של אדמו"ר הצמח צדק ו[[אדמו"ר מהר"ש]] ומטרתו: ידוע מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות. |
| + | |||
| + | דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי{{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.}}: | ||
| − | וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה | + | וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד על-ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר. |
| − | גם בשיחת כ"ף | + | גם בשיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד {{הערת שוליים|שיחות קודש תשל"ד כרך ב סוף עמ' 379.}} דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים {{הערת שוליים|ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.}} לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;{{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת הרמב"ם במו"נ שם.}} |
== האזהרה וה'רחיצה' == | == האזהרה וה'רחיצה' == | ||
| − | + | ברשימת היומן {{הערת שוליים|תרצ"ג (עמ' שכא).}} מובאים דברים שסיפר אדמו"ר מוהריי"צ ב[[י"ט כסליו]] ונרשמו על ידי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים. | |
| − | אדמו"ר | + | אדמו"ר למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים. |
| − | הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש: "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]). | + | הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש : "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]). |
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/14118 מורה נבוכים] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/14118 מורה נבוכים] {{הב}} | ||
| − | * | + | *[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=86209 מורה הנבוכים במשנת חב"ד] - מאמר מאת הרב ברונפמן |
| − | + | ||
| − | + | {{הערות שוליים|טורים=כן}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | |
| − | [[קטגוריה: | ||
| − | |||
