עריכת הדף "מגילת שיר השירים"

'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".

תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה {{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}.

שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}

==אמירתו==
אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]]: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}.

כאשר [[הרש"ג]] שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב[[ערב שבת]] אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.}}, ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.}}.

{{הערות שוליים}}
{{תנך}}
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מגילת '''שיר השירים''', היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".
+'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".
-במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}.
+תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה {{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}.
-תכנה הפנימי של המגילה הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]]{{הערה|ראה [[רש"י]] ו[[מצודת דוד]] ריש שיר השירים.}}, והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה{{הערה|[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.}}.
+שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}
-שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}.
-במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}.
 ==אמירתו==
-בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|המלך במסיבו ח"א ע' רצו}}.
+אצל חסידי חב"ד לא נהוג לומר את שיר השירים בערב שבת, אך ידועה אמרתו של [[אדמו"ר הזקן]]: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}.
-מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא ראה את הרבי הריי"צ נוהג במנהג זה, אך אביו (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]) נהג לאומרו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמוד פו}}, ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר"{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230}}.
+כאשר [[הרש"ג]] שאל את הרבי בנוגע לאמירתו בליל פסח, השיב לו הרבי שלא ראה זאת אצל חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך אביו כן נהג במנהג זה. באותה הזדמנות העיד גם הרבי שב[[ערב שבת]] אדמו"ר הריי"צ כן נהג לומר אותו{{הערה|ראשי דברים מהשיחות בעת סעודת יום א' דחג הפסח תשכ"ז. ובראשי דברים משיחות ימים אחרונים דפסח תשכ"ט מצויין שהיה זה רק בשבתות הקיץ, משבת פרשת ויקרא עד פרשת נצבים-וילך.}}, ובהזדמנות אחרת ציין ש"יש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני"{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230.}}.
-==משל לאהבה בין הקב"ה וכנסת ישראל==
+{{הערות שוליים}}
-באחת ההזדמנויות הזכיר הרבי את ה[[פתגם חסידי|פתגם החסידי]] בשם אדמו"ר הריי"צ בשם ר' [[איזיק מהומיל]], שאם שלמה המלך היה מתבונן באהבה שבין רבי לחסיד, לא היה מביא את המשל מחתן וכלה ואישה ואשה, אלא מהאהבה וההתקשרות שבין רבי וחסיד{{הערה|שיחת יום שמחת תורה תשט"ז (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 14).}}.
-==לקריאה נוספת==
-מנחם מענדל אדלער, '''שיר השירים''', בתוך [[גיליון היכל ליובאוויטש]] ב' עמוד 169.
 {{תנך}}
-{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]