הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר כהנא"
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב מאיר דוד כהנא (כ"ח תמוז ה'תרצ"ב - י"ח מרחשוון ה'תנש"א) היה ראש ישיבת הרעיון היהודי בירושל...") |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
לאחר הבחירות בשנת ה'תשד"מ שאל הרבי את המזכיר ר' יהודה לייב גרונר למי הצביעו בכפר חב"ד, וענה שהצביעו לכהנא, והרבי הגיב שזהו דבר ישר{{הערה|מפי הרב גרונר}}. | לאחר הבחירות בשנת ה'תשד"מ שאל הרבי את המזכיר ר' יהודה לייב גרונר למי הצביעו בכפר חב"ד, וענה שהצביעו לכהנא, והרבי הגיב שזהו דבר ישר{{הערה|מפי הרב גרונר}}. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־02:02, 22 בנובמבר 2016
הרב מאיר דוד כהנא (כ"ח תמוז ה'תרצ"ב - י"ח מרחשוון ה'תנש"א) היה ראש ישיבת הרעיון היהודי בירושלים, חבר כנסת ומנהיג "הליגה להגנה יהודית" בארצות הברית, ותנועת "כך" בארץ ישראל.
נרצח בידי מתנקש ערבי בסיומו של נאום במנהטן, ניו יורק.
תוכן עניינים
תולדות חייו
נולד וגדל בברוקלין, למד בישיבת מיר בארצות הברית. בשנת ה'תשי"ז הוסמך לרבנות, ושימש כרב בקהילת הווארד-ביץ' בקווינס.
בין השנים ה'תשכ"ב - ה'תשכ"ט ערך את העיתון היהודי "ג'ואיש פרס", והיה בעל טור בו עד ה'תש"נ.
בשנת ה'תשל"א עלה לארץ, הקים את תנועת 'כך' והתמודד מספר פעמים לכנסת ללא הצלחה, עד שבשנת ה'תשד"מ נבחר לכנסת.
לקראת הבחירות בשנת ה'תשמ"ח נפסלה מפלגתו מלהתמודד לכנסת.
בי"ח מרחשוון ה'תנש"א, לאחר שנאם במלון מריוט במנהטן, נרצח בידי מחבל ערבי מארגון אל-קעידא.
פעולותיו
הליגה להגנה יהודית
בשנת תשכ"ח הקים את "הליגה להגנה יהודית" (JDL), שעסקה בהגנה על יהודים מפני אנטישמיות.
לאחר הרצחו של ר' דוד אוקינוב, הגיע כהנא לנאום בשכונת קראון הייטס על החשיבות בהחזקת נשק והגנה עצמית. הרבי ביקש מהרב דוד רסקין שיביא לו רשימה של המשתתפים באירוע.
מאבקו נגד שלטונות ברית המועצות
בין השנים ה'תשכ"ט - ה'תשל"א ארגן בארצות הברית הפגנות אלימות נגד השלטונות הסובייטים, במחאה על אי מתן היתרי עליה ליהודי ברית המועצות.
ההפגנות כללו הטרדה של דיפלומטים רוסיים בארצות הברית, הפרעה לאירועים של אמנים רוסיים, ואף מקרה של שימוש בחומרי נפץ כלפי השגרירות הרוסית בניו יורק.
הרבי הביע את דעתו בחריפות מספר פעמים נגד הפגנות אלו. באחת ההזדמנויות אמר הרבי כי ניסה לפעול בחשאי כדי למנוע את ההפגנות, אך מכיוון שזה לא עזר הוא אומר בגלוי כי ההפגנות רק פוגעות ביהודי ברית המועצות ולא מועילות להם.
בי"ט כסלו ה'תש"ל הגיע כהנא להתוועדות של הרבי ב-770, אך סירב לשבת במקום מכובד שהוצע לו, בטענה כי הוא יודע שפעולותיו גורמות לרבי עוגמת נפש, ולכן אינו רוצה שהרבי יראה אותו.
זמן מה לפני שנרצח אמר כהנא שכעת, לאחר נפילת ברית המועצות, הוא נוכח לדעת כי הרבי צדק בשיטתו[1].
מיהו יהודי
כהנא היה פעיל מאד במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי, והציע פעמים רבות אי אמון בממשלה על רקע אי תיקון החוק.
בהזדמנות מסוימת אף הגיע במיוחד מפלורידה על מנת להצביע בעד תיקון החוק[2].
באחד הדיונים שנערכו על החוק, תקף חבר הכנסת הערבי זיידן עטשי את דבריו של הרבי כי רק חברי כנסת יהודיים צריכים להצביע. בתגובה אמר כהנא כי הוא תובע את עלבונו של "אחד מגדולי הרבנים והמנהיגים בישראל, האדמו"ר מחב"ד", וכי "ארץ ישראל שייכת לאדמו"ר מחב"ד ולא לחבר הכנסת זיידן עטשי".
שלימות הארץ
הרב כהנא דגל בשיטה כי יש לשמור על ארץ ישראל בשלימותה, וטען כי יש להעביר את הערבים הגרים בארץ ישראל למדינות ערב השכנות, כאשר אלו שיתפנו מרצון יקבלו פיצויים, ואלו שלא יפונו בכח.
לאחר הבחירות בשנת ה'תשד"מ שאל הרבי את המזכיר ר' יהודה לייב גרונר למי הצביעו בכפר חב"ד, וענה שהצביעו לכהנא, והרבי הגיב שזהו דבר ישר[3].
