עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק מ"ו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
| − | '''פרק מ"ו | + | '''פרק מ"ו''' שבספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה המסותרת בלב כל יהודי לה', על הדרך של "כמים הפנים לפנים" - ב[[התבוננות]] של אהבת ה' את עמו ישראל. |
| − | |||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| − | + | הפרק מבוסס על הכלל הידוע של "כ[[מים]] - הפנים לפנים", ועל פי משל, אותו מביא [[אדמו"ר הזקן]] בו הוא מבאר כי הקרבה של [[הקב"ה]] לעם ישראל היא הרבה יותר מכך, ולכן גם האהבה שהיא כמים הפנים לפנים צריכה להיות בהתאם. | |
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
| − | + | כדי לעורר את האהבה לה' על האדם להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שכולם בטלים אליו יתברך בביטול גמור ממש, והוא הניח את כל הברואים עליונים ותחתונים, ובחר בעמו ישראל לקרבם אליו בקדושתו ממש שהיא "סובב כל עלמין" בדרגה שאין יכול להתלבש בעולם, ובקדושת המצוות כל יהודי ויהודי עולה לדרגה נפלאה זו, למרות שלפעמים הוא לא מרגיש בכך, מפני נפשו המגושמת. | |
| − | + | ||
| − | + | ענין זה מבואר בפסוק "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", למרות שהאדם הוא בער ואינו מרגיש את היחוד שבנפשו, בכל זאת הדבקות והיחוד בבורא על ידי קיום המצוות הינה קדושה עליונה ועצומה. | |
==צילום הפרק== | ==צילום הפרק== | ||
