עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ"ב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
 
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
 
|הסתרה=כן
 
|מוסתר=כן
 
|תמונה=
 
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
 
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
 
'''פרק כ"ב - מהותם של כפירה ועבודה זרה'''
 
'''פרק כ"ב - מהותם של כפירה ועבודה זרה'''
  
 
==מבוא לפרק==
 
==מבוא לפרק==
כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם{{הערה|שנלמדה בשני הפרקים הקודמים}}. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר [[אדמו"ר הזקן]] על פי משל מדיבור{{הערה|כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים על ידי שלושה משלים שונים מעניין הדיבור: א) זה שאין לעולמות ערך הוא כדוגמת הדיבור '''לעומת''' עצם הנפש. ב) זה שהעולמות בטלים במציאות הוא כדוגמת הדיבור '''בעודו כלול''' בעצם הנפש. ג) זה שהנבראים מרגישים נפרדים הוא כדוגמת הדיבור '''שנפרד''' מהאדם.}}
+
כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם{{הערה|שנלמדה בשני הפרקים הקודמים}}. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר [[אדמו"ר הזקן]] על פי משל מדיבור{{הערה|כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים ע"י שלושה משלים שונים מעניין הדיבור: א) זה שאין לעולמות ערך הוא כדוגמת הדיבור '''לעומת''' עצם הנפש. ב) זה שהעולמות בטלים במציאות הוא כדוגמת הדיבור '''בעודו כלול''' בעצם הנפש. ג) זה שהנבראים מרגישים נפרדים הוא כדוגמת הדיבור '''שנפרד''' מהאדם.}}
  
 
==גוף הפרק==
 
==גוף הפרק==
שורה 21: שורה 15:
 
מצד שני טעמים נקראות ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] "אלוקים אחרים":
 
מצד שני טעמים נקראות ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] "אלוקים אחרים":
 
;א. יונקות רק מאחוריים
 
;א. יונקות רק מאחוריים
למרות שהם יונקות מ[[הקב"ה]] חיותן היא רק מבחינת [[אחוריים דקדושה]]{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמה: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה}} ולא מפנימיותה.
+
למרות שהם יונקות מ[[הקב"ה]] חיותן היא רק מבחינת [[אחוריים דקדושה]]{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמא: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה}} ולא מפנימיותה.
  
 
;ב. מרגישות עצמן "אחרות"
 
;ב. מרגישות עצמן "אחרות"
חיות זו המצומצמת{{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם}} אינה מלובשת בהם ב[[פנימיות]] אלא מחיה אותם באופן [[מקיף]], ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה.
+
חיות זו המצומצמת {{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם}} אינה מלובשת בהם ב[[פנימיות]] אלא מחיה אותם באופן [[מקיף]], ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה.
  
 
==מושגים יסודיים בפרק==
 
==מושגים יסודיים בפרק==

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)