| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{ניווט
| |
| − | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
| |
| − | |הסתרה=כן
| |
| − | |מוסתר=כן
| |
| − | |תמונה=
| |
| − | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}}
| |
| | {{תניא}} | | {{תניא}} |
| | '''פרק י"א - הרשע''' | | '''פרק י"א - הרשע''' |
| | | | |
| | ==מבוא לפרק== | | ==מבוא לפרק== |
| − | פרק זה הוא השלישי מבין ארבעת הפרקים המתארים את מלחמת הנפשות שבאדם. | + | פרק זה הוא השלישי מבן ארבעת הפרקים המתארים את מלחמת הנפשות שבאדם. |
| | | | |
| − | בפרקים הקודמים הסביר [[אדמו"ר הזקן]] את אופי המלחמה{{הערה|בפרק ט'}} ואת המצב בו מנצחת הנפש האלוקית{{הערה|בפרק הקודם}}, ובפרק זה מתואר מצב בו חס ושלום מנצחת הנפש הבהמית. | + | בפרקים הקודמים הסביר [[אדמו"ר הזקן]] את אופי המלחמה{{הערה|בפרק ט}} ואת המצב בו מנצחת הנפש האלוקית{{הערה|בפרק הקודם}}, ובפרק זה מתואר מצב בו חס ושלום ניצחה הנפש הבהמית. |
| | | | |
| | ==גוף הפרק== | | ==גוף הפרק== |
| שורה 17: |
שורה 11: |
| | | | |
| | ==סיכום הפרק== | | ==סיכום הפרק== |
| − | נצחון נפש הבהמית מתבטא בעבירה. אדם שנכשל בעבירה, ואפילו רק לעיתים רחוקות ביותר, ואפילו רק '''במחשבה''' - נקרא רשע. | + | נצחון נפש הבהמית מתבטא בעבירה. אדם שנכשל בעבירה, ואפילו רק לעיתים רחוקות ביותר, ואפילו רק '''במחשבה''' - נקרא רשע. |
| | + | |
| | | | |
| | אך גם ברשעים יש שתי דרגות כלליות: | | אך גם ברשעים יש שתי דרגות כלליות: |
| שורה 24: |
שורה 19: |
| | | | |
| | '''[[רשע ורע לו]]''' - שלא באים לו הרהורי תשובה לעולם כלל (ולעיתים נקרא גם [[רשע גמור]]). | | '''[[רשע ורע לו]]''' - שלא באים לו הרהורי תשובה לעולם כלל (ולעיתים נקרא גם [[רשע גמור]]). |
| − | סיכום מסודר על הפרק -
| |
| − | סיכום פרק י״א בתניא//ר.ל
| |
| | | | |
| − | צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו הם 2 הפכים.
| |
| − | כשם שבצדיק ורע לו יש רבבות מדרגות בעניין ביטול הרע לטוב, כך ברשע וטוב לו יש ריבוי מדרגות בעניין ביטול הטוב לגבי הרע.
| |
| − | ברשע וטוב לו יש קצה עליון, אדם שחוטא לעיתים רחוקות, וחוזר בתשובה, וכו.. עדיין רשע! אדמו''ר הזקן רוצה להראות לנו מי זה בינוני, שלא חטא, ולא יחטא לעולם..
| |
| − | ..
| |
| − | '''רשע וטוב לו הדרגא הגבוהה:'''
| |
| − | בלבושים - אחד מהלבושים, חוטא באחד משלושת לבושיו.
| |
| − | בזמן - לעיתים רחוקות מאד ׳לא תדיר לפרקים קרובים, אלא לעיתים רחוקים׳.
| |
| − | באיכות - עבירות קלות, ולא חמורות.
| |
| − | לדוג׳ - בדיבור, אבק לשון הרע, וליצנות..
| |
| − | למה אדמור הזקן כותב ליצנות בתור עבירה קלה? זו הרי עברה חמורה מאד! אלא, שכשכתוב אבק, הכוונה לא רק ללשון הרע, אלא גם על ליצנות, אבק לשון הרע, ואבק ליצנות.
| |
| − | אבק לשון הרע, זה חטא שקשה מאד לא לחטא בו כמו שאומרים חז״ל, רובם בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע. מראה שזהו חטא שקשה מאד להנצל ממנו.
| |
| − | ׳הרהורי עבירה קשים מעבירה׳ - מחשבה זה לבוש פנימי, הכי קרוב לנפש, לכן חטא במחשבה פוגע בנפש. כמו שאינו דומה כתם בחולצת תלבושת (מחשבה או דיבור), לכתם בבגד חתונה (מחשבה).
| |
| − | אדמו''ר הזקן אומר את זה כי יש כאלה שמזלזלים במחשבות, וחושבים שזה לא נקרא חטא, לכן מדגיש, שהרהורי עבירה קשים.
| |
| − | לדוג - מהרער בעניין זיווג זכר ונקבה, שלא עובר על הזהרת התורה.
| |
| − | או, אדם שער בלילה, וחושב על דברים בטלים – 'הנעור בלילה כו' ומפנה ליבו כו'.
| |
| − | אופן חזרה בתשובה של צדיק וטוב לו - שב בתשובה לפי שלושה חילוקי כפרה שדרש רבי ישמאל - א. עבר על מצוות עשה - עשה תשובה ומוחלים לו.
| |
| − | ב. עבר על לאו - עושה תשובה, תשובה תולה, ויום כיפור מכפר סופית.
| |
| − | ג. עב רעל כריתות ומיתות בית דין - עושה תשובה, ויום כיפור תולים. וייסורים, מירקים.
| |
| − | אחרי כל זה, למה נקרא רשע?
| |
| − | משום שלא מופרח ממנו לחטא, יש לו עדיין שיכות לחטאים.
| |
| − | ..
| |
| − | '''רשע וטוב לו בדרגא הנמוכה:'''
| |
| − | בלבושים - חוטא בשלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה.
| |
| − | בזמן - חוטא לעיתים קרובות.
| |
| − | באיכות - חוטא גם בעבירות קשות וחמורות.
| |
| − | אופן חזרה בתשובה של רשע ורע לו - משום שעדיין יש לו יצר טוב, יש לו כל הזמן מצפון, אבל אין לו מספיק כח רצון לעזוב לגמרי את העבירות – 'להיות מודה ועוזב׳ - מודה על החטא, ועוזב.
| |
| − | ..
| |
| − | רשע ורע לו:
| |
| − | בלבושים - חוטא בכל שלושת הלבושים.
| |
| − | בזמן - חוטא לעיתים קרובות מאד.
| |
| − | באיכות - חוטא בעבירות חמורות מאד.
| |
| − | מכונה רשע ורע לו משום שהטוב שבנפש האלוקית שלו יצא לגמרי, ורק נשאר עליו מקיף מלמעלה.
| |
| − | נשאר לו טוב מבחינת מקיף, ולא פנימי, לכן שורה עליו שכינה ויכול להשלים מניין.
| |
| − | אדמו''ר הזקן מסיים דווקא במאמר חז״ל - ׳אכל בי עשרה שכינתא שריא׳, משום שלא רצה לסיים פרק בדרגא הכי נמוכה ביהודי, לכן מוסיף שגם יהודי כזה, שנמצא בדרגא כל כך נמוכה, שורה שכינה.
| |
| | | | |
| − | ==צילום דפוס התניא==
| |
| − | <gallery widths="150px" heights="220px">
| |
| − | קובץ:פרק יא חלק א.jpg|עמוד 1
| |
| − | קובץ:פרק יא חלק ב.jpeg|עמוד 2
| |
| − | </gallery>
| |
| | | | |
| | ==מושגים יסודיים בפרק== | | ==מושגים יסודיים בפרק== |
| שורה 72: |
שורה 26: |
| | | | |
| | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} | | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |
