| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | [[אדמו"ר]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר מחב"ד-ליאדי. | + | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[אדמו"ר]] '''לוי יצחק מסיראטין''' נולד בעיר [[ווארשה]] למשפחת האדמו"ר מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול. |
| | | | |
| − | ==תולדות חיים==
| + | לאחר שנפטרה אשתו, לקחו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] כחתן לביתו, בתנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]]. בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[אנ"ש]] [[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו. |
| − | נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.
| |
| | | | |
| − | שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] בן רבי [[יעקב שניאורסון]]], בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]], והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]], קבע את מגוריו בליאדי.
| + | בסוף ימיו חזר לוורשה ונסתלק ב[[כ"ג טבת תרס"ה]]. מנוחתו כבוד בוורשה. |
| | | | |
| − | בשנת [[תר"מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[חסידי חב"ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.
| |
| − |
| |
| − | בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]].
| |
| − |
| |
| − | מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.
| |
| − |
| |
| − | ==משפחתו==
| |
| − | בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]].
| |
| − |
| |
| − | בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים.
| |
| − |
| |
| − | בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו.
| |
| − |
| |
| − | ==ספרו==
| |
| − | בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}.
| |
| − |
| |
| − | שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)".
| |
| − |
| |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121
| |
| − |
| |
| − | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}}
| |
| − | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
| |
| − |
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | {{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}}
| |
| | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] |
| − | [[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
| |
| − | [[קטגוריה:אישים בוורשה]]
| |
| − | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]
| |
