כח השכל שבנפש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כח השכל שבנפש הוא כח שכלי בבחינת היולי שנעלם בנפש האדם והנקרא לעיתים בשם אב.

ענינו

כח השכל שבנפש מתפשט ביד בשעת הכתיבה

כח ההשכלה של האדם שבמוחו, הוא כח היולי שיוצא לפועל בשעה שהמוח עוסק בהשכלה. כח זה הוא מקור לכל כוחות ההבנה שבנפש, ובהתאם לכוח זה ועוצמתו היא חכמת האדם עד שזה יקרא בשם חכם וזה יקרא בשם חכם גדול יותר.

התגלות כח זה, בשעה שהמוח עוסק בהשכלה, אין לו שום ערך לגבי כח המשכיל בעצמו, כמו שאין שום ערך לזיו השמש המתפשט מהשמש לגבי השמש, כי השמש הוא שורש כח ההארה ואילו הזיו הוא רק הארה חיצונית ותלויה בכלי הקיבול. וכן כח זה אינו שוה מצד הארתו, שלפעמים המוח זך יותר הוא מאיר יותר ולפעמים בשעת עיפות או עצלות המוח הוא אינו מאיר, וכל זה מכח הכלים שהוא המוח ולא מצד עצם כח ההשכלה.

כאשר נפש זה מתלבשת בבהמה באופן של גלגול נשמה, אזי אין כח השכלי שבה יוצא לפועל כלל ומכיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי, וזו מכיון שכח החיוני שבבהמה מוכשר לקבל רק את כח ה"חי" ולא את כח ה"מדבר" כלל. דוגמא לכך היא כאשר אדם כותב איזה דבר חכמה בידו שמכיון שביד אין כלי ראוי להבין את כח ההשכלה, אלא רק במוח בלבד מובן שאין היד עצמה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהמוח מתפשט באצבעות על ידי גידים דקים אבל אין זה כהתפשטות המוח שבשכל, אלא רק כהתפשטות נפש המלובשת בבהמה ורוכבת עליה ומורה לה את אשר עליה לעשות מבלי שיתגלה בה עצם כח השכלי[1].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' קטו - קטז