פתיחת התפריט הראשי
הכהן הגדול
הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה

כהן גדול, הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך במשכן ובבית ראשון על ידי שמן המשחה[1], ובבית שני על ידי ששימש בשמונה בגדים.

הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין כהן הדיוט יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.

מי ראוי להיות כהן גדולעריכה

כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה.

אם אין לו די ממון כדי שיהיה עשיר יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.

בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.

כבודועריכה

חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.

לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה.

אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם.

כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו.

הנהגת הכהן במקרי אבלעריכה

אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללוותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש.

גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו "אנו כפרתך", והוא אומר להם "תתברכו מן השמים".

הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.

תספורת הכהן הגדולעריכה

אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב שבת לע"ש.

גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.

בן אלעשה, חתנו של רבי יהודה הנשיא היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול[2].

לשכת כהן גדולעריכה

לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב במקדש כל היום.

דרגתועריכה

דרגתו של הכהן גדול היא יחידה, והוא נכנס לקדש הקדשים שענינו הוא היחידה במקום, ביום הכיפורים שהוא היחידה בזמן[3].

שאלו פעם את הוד אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול צדיק גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד אדמו"ר מוהר"ש, שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף[4].

כל הכהנים ענינם הוא "איש חסד", והכהן הגדול הוא המעורר אהבה רבה (שלמעלה מחסד סתם) בנשמות ישראל.

ראו גםעריכה

הערות שוליים

  1. עד דורו של יאשיהו המלך שגנז את שמן המשחה יחד עם הארון.
  2. מסכת נדרים.
  3. מאמר ד"ה "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" תשכ"ג
  4. ספר השיחות תש"ב. מובא בתורת שמואל ספר השיחות.