עריכת הדף "ישראל יצחק פיקרסקי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 28: שורה 28:
 
היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].
 
היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].
  
נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.
+
בזיווג נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.
  
 
==קשריו עם הרבי==
 
==קשריו עם הרבי==
שורה 40: שורה 40:
 
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.
 
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.
  
בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו:  
+
בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו: "...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס.
"...מצד אחד החביבות היתירה שרחש לבו לקנין משנתו של שולחן ערוך הרב, ומצד שני קשריו ההדוקים עם כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש הם שהולידו את הרעיון של חיבור הספר הנוכחי, "חקרי הלכות" על חלקיו ומהדורותיו, בהם מגלה צפונות מבין נבכי דברי אדמו"ר הזקן בעל התניא בשולחן ערוך אשר לו, ומפלפל בדבריו הערֵבים והמתוקים לדלות מהם מרגניתא דלית לה טימי. היתה זו ביוזמת כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שביקשוֹ לסדר את חידושיו על סדר סימני שולחן ערוך הרב, ולהוציאם לאור עולם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל בשער בת רבים. ועל כל כרך שהוציא לאור, אף הניף [=הרבי] ידו והעיר הערות חשובות ונחוצות להראות חביבותם בעיניו הזכּוֹת מלבד כל אותם ההערות וההגהות והשיחות שפלפל עם אבא ז"ל בעל פה על החידושים הללו טרם הופיעם בדפוס. דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).  
+
דין גרמא [= זה גָּרַם] שתשעת כרכי "חקרי הלכות" יצאו לאור לסירוגין ללא שום סדר ותכנון. כי בכל תקופה אסף את כל אשר התחדש אצלו, תיקן והשלים את הנצרך, ערך והגיה, וכך הורידו לדפוס בבחינת קמא קמא דמטי לידיה [=ראשון ראשון שהגיע לידו]. הכרך הראשון הופיע בשנת תשי"ז. על פי הוראת האדמו"ר מליובאוויטש יצא הספר לאור על ידי הוצאת ספרים קה"ת וכן במשך השנים הופיעו על ידיהם גם יתר כרכי חקרי הלכות... בין בתרי תשעת הכרכים הללו מפוזרים חידושים וביאורים נפלאים והערות יקרות על כל חלקי השולחן ערוך של האדמו"ר הזקן. כאמור הוראתו ובקשתו החוזרת ונשנית של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש האיצה בו [=ברב פיקרסקי] להוציא לאור עולם עוד חלק ועוד חלק, אף שחסר הסדר ביניהם, כי כל כרך כולל חידושים על כל חלקי השו"ע, אך פקודתו [=של הרבי] שמרה רוחו עד שהחלק התשיעי יצא לאור בשנת תשמ"ט. בסופו ערך מפתח למצוא דברי חפץ המפוזרים בכל חלקי הספר לפי סדר השו"ע". (במהדורה החדשה נערך ונסדר הספר מחדש לפי סדר הסימנים שבשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ובמקום שהמחבר דן על עניין אחד בכמה מקומות בכרכים שונים, הדברים במקום אחד ובחטיבה אחת).  
  
 
   
 
   
שורה 80: שורה 80:
  
 
*בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}
 
*בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב: {{ציטוטון|לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן{{הערה|מתוך ההקדמה לדברי התורה שלו בספר}}}}
 
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
שורה 93: שורה 92:
 
*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42
 
*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42
  
==קישורים חיצוניים==
+
==קישורים חיצונים==
 
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]
 
*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]
 
*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - אתר היברו-בוקס
 
*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - אתר היברו-בוקס

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)