עריכת הדף "יצחק שרגא פייביש וילהלם"

בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשל"ח]] לקטלג את ספרי [[ספריית ליובאוויטש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30458_160.pdf ספריית ליובאוויטש עמ' קמח].}} התבקש על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] לסייע לו בעריכת הקטלוג יחד עם הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[דוד משה אולידורט]], ו[[מנחם גדליה שוחט]] (בהמשך עסק בזה הרב [[אברהם ברוך יוניק]] שקיטלג את הספרים שנוספו לספריה במשך השנים).

בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשל"ח]] לקטלג את ספרי [[ספריית ליובאוויטש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30458_160.pdf ספריית ליובאוויטש עמ' קמח].}} התבקש על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] לסייע לו בעריכת הקטלוג יחד עם הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[דוד משה אולידורט]], ו[[מנחם גדליה שוחט]] (בהמשך עסק בזה הרב [[אברהם ברוך יוניק]] שקיטלג את הספרים שנוספו לספריה במשך השנים).

בסביבות [[חג הפורים]] [[תשמ"ה]] היה הראשון להבחין בהיעלמותם של ספרים מהאוסף של [[אדמו"ר הריי"צ]] מה שהוביל לגילוי זהות הגנב ופתיחת [[משפט הספרים]]. בזמן המשפט עבד לצד הרב [[שלום דובער לוין]] (שהיה עד אז מנהל אוסף הספרים של [[המרכז לעניני חינוך]] שנאספו על ידי הרבי) באיתור מסמכים מקוריים שיהוו בסיס לטענת עורכי הדין מטעם ההגנה שהספריה מעולם לא הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]] והייתה שייכת מאז ומעולם לחסידים.

בסביבות [[חג הפורים]] [[תשמ"ה]] היה הראשון להבחין בהיעלמותם של ספרים מהאוסף של [[אדמו"ר הריי"צ]] מה שהוביל לגילוי זהות הגנב ופתיחת [[משפט הספרים]]. בזמן המשפט עבד לצד הרב [[שלום דובער לוין]] (שהיה עד אז מנהל אוסף הספרים של [[המרכז לעניני חינוך]] שנאספו על ידי הרבי) באיתור מסמכים מקוריים שיהוו בסיס לטענת עורכי הדין מטעם ההגנה שהספריה מעולם לא הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]] והייתה שייכת מאז ומעולם לחסידים.