עריכת הדף "יחידה"

ה'''יחידה שבנפש''' היא החלק הנעלה והגבוה ביותר מתוך חמשת חלקי ה[[נשמה]]. היא פועלת אצל היהודי את ה[[ביטול]] העמוק ביותר לקדוש ברוך הוא, באופן שהוא אינו יכול בשום אופן להתנתק ממנו.

==ענינה==
היחידה היא הגבוהה מבין חמשת שמות הנשמה המופיעים במדרש{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}}: "חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה".

שרשה של בחינת היחידה מבואר בספר [[עץ חיים]]{{הערה|שער דרושי אבי"ע פרק א.}}: "יש ניצוץ קטן מאד שהוא בחי' אלהות נמשך ממדרגה האחרונה שבבורא, וזהו הניצוץ מתלבשת בכח ניצוץ אחד נברא . . הנקרא יחידה". כלומר, שבחינת היחידה היא ניצוץ הנברא המחובר לחלוטין עם ניצוץ הבורא (ניצוץ הבורא הוא [[עצם הנשמה]], פנימיותה של הנשמה, כדלהלן{{הערה|שם=ניצוץ|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=223&hilite= ספר המאמרים תרע"ח ע' ריג]. [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/1/20/211.htm תרצ"ב ע' ריא]-ריב. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/4/9.htm ד"ה ויהי אומן תשי"ג]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/9/index.htm בלילה ההוא תשי"ט].}}).

שרשה בסדר העולמות הוא מ[[אריך אנפין]]. (חמשה גילויי אלקות ישנם הנקראים "חמשה פרצופים", והם: א) אריך אנפין ב) אבא ג) אמא, ד) זעיר אנפין ה) מלכות, והם כנגד ה' בחינות שבנפש - נפש רוח נשמה חיה יחידה - מלמטה למעלה).

ארבעת הדרגות שבנפש האדם (נפש, רוח, נשמה, חיה) מכוונות כנגד ארבעת [[אותיות]] [[שם הוי"ה]]. היחידה מכוונת כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/27a.htm לקוטי תורה ראה כז, א].}}.

היא אחת משני כוחות ה[[מקיף|מקיפים]] שבנפש, שהם [[חיה]] ו[[יחידה]], כלומר כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. אלא שבעוד ה[[חיה]] נקראת בשם [[מקיף הקרוב]], נקראת היחידה בשם [[מקיף הרחוק]].

==פעולתה==
מצד בחינת היחידה מורגש בגלוי רצונה של הנשמה האלוקית להתאחד עם הקב"ה בתכלית, כלשון התפילה{{הערה|הושענות ליום ג'.}}: "יחידה ליחדך". וממילא, אין שום נתינת מקום לאפשרות אחרת, ומושללת לחלוטין האפשרות להתנתק מהקב"ה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/4/index.htm ד"ה פדה בשלום תשל"ט] ס"ג ואילך. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/1/index.htm פדה בשלום תשכ"ב] ס"ב ואילך.}}.

זו הסיבה שבחינת היחידה קיימת רק בצד הקדושה, בנפש האלוקית, אך אין כנגדה בחינת יחידה ב[[נפש הבהמית]] וה[[קליפה]]. זהו התוכן הפנימי שבדברי חז"ל{{הערה|יבמות קכב, א.}} "בבואה דבבואה לית להו" [ל[[שדים]] אין צל לצל] - שאף על פי שגם ב[[קליפות]] ישנה בחינת [[מקיף]] המנגדת למקיף שבקדושה, הרי בחינה זו יכולה לנגד רק לכח המקיף של [[חיה (חלק הנפש)|חיה]], אך לא לכח המקיף של יחידה, השוללת את האפשרות ל"לעומת זה" שינגד לה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/37c.htm לקוטי תורה תצא לז, ג]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=182&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' תקמב].}}. אמנם, ב[[נפש השכלית]] קיימת בחינת היחידה, המתבטאת כאשר ישנו דבר הנוגע לאדם בעומק נפשו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/27/12b.htm לקוטי תורה ואתחנן יב, ב].}}.

אמנם אין זה אומר שזקוקים להגיע לדרגה נעלית בעבודה על מנת לגלות את היחידה ולשלול אפשרות לניתוק מאלוקות. גם מי שהוא בדרגא נמוכה ונפשו האלוקית בהעלם, על ידי המחשבה אודות היחידה וההחלטה להתנהג בהתאם אליה, הדבר פועל עליו לשלול אפשרות של ניתוק{{הערה|פדה בשלום תשכ"ב הנ"ל סוף סעיף ג'.}}.

היחידה שבנפש היא שורש התענוג האלוקי המתגלה בנפש היהודי, שכן התענוג האלוקי היא החיות האלוקית היורדת מדרגה לדרגה משורש ה[[נשמה]] עד להרגשת קרבת אלוקים בפועל{{מקור}}.

==התגלותה==
ישנם זמנים, ענינים ועבודות שבהם מאירה ומתגלית במיוחד בחינת היחידה:
* '''ב[[יום הכיפורים]]''': ביום זה מאירה היחידה, ומסיבה זאת ביום זה ניתן לצרף ואף חובה לצרף בבית הכנסת את כל פושעי ישראל, שכן ביום זה מתגלה היחידה שבנפש שבנשמותם, והיא מאירה בהם בגלוי. מכח הארת ניצוץ היחידה שבנפש, האדם יכול על ידי תשובה לגרום לכפרת עוונות, שכן במקום זה שהוא היחידה שבנפש אין מגיע שום פגם שבעולם, גם אם הפגם חמור ביותר כגון חטא [[עבודה זרה]] שמגיע עד ה[[בינה]]{{מקור}}.
*'''ב[[מסירות נפש]]''': כאשר יהודי מוסר נפשו על קידוש השם, ומרגיש שלא שייך בכלל אחרת, הדבר נעשה מצד הארת בחינת היחידה שבנפשו{{הערה|מאמרי פדה בשלום הנ"ל. קונטרס העבודה פ"ד-ה.}}.
*'''בכריתת [[ברית]]''': כאשר שני אוהבים כורתים ברית משמעות הדבר כי נפשם מתייחדת בברית זו בקשר גמור ביחידה שבנפש, ולכן אין שום דבר יכול להפריד [[אהבה]] זו כיון שהיא קשר עצמי. וזו הייתה אהבת דוד ו[[יהונתן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/12/135b/135b&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א ע' קסד].}}.
*'''ב[[ארבע אמות]] של האדם''': הדין הוא ש"ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום"{{הערה|בבא מציעא י, א.}}. הסיבה לכך היא כי בארבע אמותיו של אדם מתפשטת בחינת היחידה שבו, ועל ידה יכול לקנות את החפצים המונחים שם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/22.htm קונטרס הנ"ל, סעיף כ'].}}.

עיקר הענין של גילוי היחידה יהיה ב[[ביאת המשיח]]{{הערה|1=קונטרס הנ"ל, סעיף ה'. ועוד. וב[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/7/index.htm ד"ה פדה בשלום תשמ"ו] ס"ט, שגילוי היחידה בימות המשיח הוא באין ערוך לגילוי היחידה בעבודת ה' כעת.}}. דרגת נשמתו של [[מלך המשיח]] היא בחינת היחידה, והוא כולל בנשמתו את כל בחינות היחידה שבנשמותיהם של כל ישראל - ולכן בחינת היחידה אצל כל יהודי היא [[ניצוץ משיח|ניצוץ מנשמתו של משיח]], ומשיח בעצמו נקרא "יחידה הכללית"{{הערה|1=קונטרס הנ"ל סעיף ה', ובהנסמן בהערה 36 שם. ד"ה פדה בשלום תשמ"ו הנ"ל, ובהנסמן בהערה 55 שם. ועוד. וראה בערך [[ניצוץ משיח#דרגתו ועניינו|ניצוץ משיח]].}}. כאשר יתגלה משיח, והיחידה שבנשמתו תאיר בעולם, הוא יפעל שבעולם כולו תורגש בחינת היחידה שבו. זו הסיבה שאז יהיו [[חיים נצחיים]], מכיון שהחיות הנמשכת מבחינת היחידה היא נצחית וללא שינויים. וזו הסיבה לכך שב[[תורתו של משיח]] תתגלה [[פנימיות התורה]], בחינת היחידה שבתורה{{הערה|קונטרס הנ"ל סעיף ה', ובהערות.}}.

==היחידה והכוחות הפנימיים==
היחידה שבנפש אינה פרט מסויים בנשמה (כמו שאר דרגות הנשמה שהם כוחותיה הפנימיים), אלא היא העצם שלמעלה מהפרטים. ואף שכולם משתלשלים ממנה, אין זה באופן שהיא מקור אליהם, אלא שהם נמצאים ממנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/5.htm#_ftnref_38 קונטרס ענינה של תורת החסידות, סעיף ה'].}}. יחד עם זאת, היחידה אינה שוללת את הפרטים, שהרי היא העצם שלהם, אלא אדרבה - היא מוסיפה בהם חיות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/18.htm קונטרס הנ"ל, סעיף י"ז].}}.

ישנם שני אפשרויות בפעולתה של היחידה בשלילת המנגדים: כמו שהיא במקומה, וכמו ששייכת לכוחות הגלויים. כאשר מתגלית היחידה כמו שהיא במקומה, אינו חושב כלל אודות המנגד. כאשר מתגלית היחידה כמו ששייכת לכוחות הגלויים, ישנה מלחמה עם המנגד, אלא שבמלחמה זו עצמה מורגש שאי אפשר כלל להתנגד ליחידה (וכך נפעלת המעלה שגם כמו שהמנגד במקומו הוא מתבטל לגילוי היחידה){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/22/index.htm#_ftn_1681 ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תשמ"ח] ס"ד, ובהערות שם.}}.

==היחידה ועצם הנשמה==
אף שבמקורות רבים מתייחסים ליחידה כאל [[עצם הנשמה]], כיון שהם מאוחדים (כנ"ל) - בכל זאת, בפרטיות יותר, גם היחידה היא רק שם לעצם הנשמה. וכלשון המדרש: "חמשה שמות נקראו '''לה'''" - כלומר, שהנשמה עצמה היא למעלה גם מיחידה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים תרצ"ו ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. ועוד.}}. עצם הנשמה היא '''ניצוץ הבורא''', והוא המתלבש ב'''ניצוץ הנברא''' שהיא היחידה{{הערה|שם=ניצוץ}}.

מההבדלים שבין התקשרות היחידה לקב"ה, ובין התקשרות עצם הנשמה לקב"ה: בבחינת היחידה, עדיין מורגש שהאדם הוא מציאות נפרדת מהקב"ה, ולכן עליו לעשות תנועה כלשהיא ולפעול על עצמו '''להתבטל''' לקב"ה. לעומת זאת בעצם הנשמה מורגש שאין לאדם כל מציאות, ולכן הוא מאוחד עם הקב"ה בתכלית, גם מבלי שיעשה כל פעולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16011&st=&pgnum=313&hilite= שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ט סעיף ד']. דבר מלכות ש"פ תולדות תשנ"ב (הב') סעיפים ז'-ח'.}}.

{{אדם}}

{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]