עריכת הדף "יחזקאל ברוד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]]
+
[[תמונה:לב.jpg|left|thumb|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]]
הרב '''יחזקאל הלוי ברוד''' ([[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] [[פסח]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שבצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים במחתרת, ועבד כבעל איטליז ב[[קראון הייטס]].
+
הרב '''יחזקאל ברוד''' נולד ביום [[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] בעיירה [[מז'יבוז']]{{הערה|הידועה בעולם החסידי, כעיירת מגוריו של [[הבעל שם טוב]]}}, לאביו הרב חיים בנימין ברוד.
  
== תולדות חיים ==
+
ר' יחזקאל היה מוכר כיהודי חסידי, ירא שמים ואיש חסד. ובשנותו צעירותו חי חיים של [[מסירות נפש]] למען [[לימוד התורה]] וקיום [[מצוות]]יה. הידר מאד במצות השמחה, ובכל שמחה שהשתתף, ובמיוחד בשמחת [[חתונה]] היה משמח את החתן בשירה וריקודים.  
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב חיים בנימין ברוד, מחסידי ברסלב.
 
  
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.
+
נפטר ב[[יום טוב]] הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].
  
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.
+
==שנות צעירותו==
  
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.
+
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.  
  
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל ל[[ברדיטשוב]], שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.
+
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד בחיידר עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.  
  
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר [[דנייפרופטרובסק]], ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.
+
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.  
  
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.
+
ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.  
  
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.
+
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.  
  
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.
+
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שברוסיה הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.  
  
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.
+
במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של התוועדות כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי המשטרה החשאית למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.  
  
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.
+
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.  
  
הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.
+
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם. הוא הבריח אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה במסירות נפש רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.  
  
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.
+
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי מלחמת העולם השניה, ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.
 +
 
 +
==בריחה מרוסיה==
 +
 
 +
יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.
 +
 
 +
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם נשא לאישה את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.  
  
 
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.
 
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.
שורה 33: שורה 38:
 
==בארצות הברית==
 
==בארצות הברית==
  
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארצות הברית]], ולבנות שם את חייו.
+
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארה"ב]], ולבנות שם את חייו.  
  
ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארצות הברית.
+
ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארה"ב.  
  
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו.
+
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד‎]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו.  
  
 
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].
 
נפטר ביום טוב הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
;צאצאיו:
+
;בניו:
 
+
*הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.
*בתו, חוה חזן, בעלה ר' חיים מאיר [[נחלת הר חב"ד]], קריית מלאכי.
+
*הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]].
*בתו, שטערנא ווייס, אלמנת ר' משה יוסף ע"ה  [[קראון הייטס]].
+
*הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל.
 
+
*חיה חזן, [[נחלת הר חב"ד]], קרית מלאכי.
*בנו, הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.
+
*שטערנא ווייס, [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]].
 
*בנו, הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל.
 
  
 
אחיו ואחיותיו:
 
אחיו ואחיותיו:
*רייזל אסטולין אשת ר' [[זלמן לייב אסטולין]].
+
רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב.  
*שרה אסתר לפקיבקר אשת ר' יעקב יוסף (יענקל)  - [[בני ברק]].
+
שרה לפקיבקר אשת ר' יענקל (בני ברק).
*צביה גלינסקי אשת הרב יעקב ראש ישיבת נובהרדוק -חדרה (בני ברק).ויום פטירתו הוא כ"ב שבט תשע"ד.
+
צביה גלינסקי אשת ר' יענקל (בני ברק).
*הרב ישראל - וזוגתו פערל [[כפר חב"ד]].
+
הרב ישראל (כפר חב"ד)
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|הרב יחזקאל ברוד והרב [[מנחם ברוד]] (עורך)|'''אור חסידי בחושך הסובייטי'''|27830|ארץ ישראל תשנ"ו}}
+
* אור חסידי בחושך הסובייטי, מאת אחיינו ר' [[מנחם ברוד]]
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
שורה 64: שורה 67:
 
{{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}}
 
{{מיון רגיל:ברוד, יחזקאל}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
 
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)