עריכת הדף "יום הכיפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | {{ערך חסר|כל הערך=כן}} | ||
[[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | [[קובץ:הרבי מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במוצאי יום כיפור לבוש ב[[קיטל]]]] | ||
− | + | '''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד. | |
− | '''יום הכיפורים''' | + | ==מצוות היום== |
+ | {{להשלים}} | ||
− | + | ==תשובה וכפרה == | |
− | + | {{להשלים}} | |
− | + | ;תשובה | |
− | + | ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון...ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}}) | |
− | |||
− | |||
− | == | ||
− | |||
− | |||
− | {{ | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:{{הערה|שם=תשובה ז|הלכות תשובה ב, ז.}} "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל". "ומצוות עשה מן התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"{{הערה|רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.}} וכפי שתרגם בתרגום יונתן בן עוזיאל "..ביומא הדין יכפר עליכון... ואתון קדם ה' תודון סורחנותכון ותדכון" (שבנוסף לכפרה יש חיוב לעשות תשובה{{הערה|אולם אינו מוכרח לשיטתו שהוא חיוב בפני עצמו.}}) | ||
בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"ש חלק כ"ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[הרמב"ם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא). | בגדר ה'זמן תשובה' שביום הכיפורים כמה שיטות לשיטת רבינו יונה ודאי שהוא 'חיוב' נוסף מצד הזמן. אולם בדעת [[הרמב"ם]] אף שבהכרח שהוא 'חיוב'{{הערה|ודאי אינו (רק) מסוגל לתשובה כ[[עשרת ימי תשובה]] שלכן הוא כותב עניין חדש ו'מוסיף' על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} ישנם חילוקי דרגות בגדר החיוב, יש המבארים{{מקור|הובא בלקו"ש חלק כ"ט}} שהיות ומצוות התשובה היא מצווה שאין הזמן גרמא (והעובר עבירה מתחייב מיד לעשות תשובה, לכן ביטולה שייך רק לאחר מיתה (כשמת בלא תשובה) וזהו ההוספה של יום הכיפורים שהחייב תשובה שאם עבר יום הכיפורים ולא עשה, 'ביטל' מצוות התשובה. ולפי זה אין 'הוספה' בחיוב תשובה ביום כיפור אלא קביעת זמן. אמנם הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 203 ואילך.}} מדייק מלשון [[הרמב"ם]] שישנו הוספה בחיוב לעשות תשובה, שלכן החיוב הוא על כולם (חיוב נוסף מצד הזמן - שבזמן זה מחוייב כל אחד מישראל לעשות תשובה, לא רק מצד ה'גברא' שחטא). | ||
שורה 33: | שורה 14: | ||
לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (כדלהלן) | לבד החיוב, יום כיפור הוא זמן מסוגל לתשובה מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון}} (כדלהלן) | ||
− | חיוב התשובה כולל חיוב ' | + | חיוב התשובה כולל חיוב 'וידוי' להתוודות על החטאים ביום הכיפורים. |
− | + | ;כפרה | |
− | + | יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר{{הערה|ויקרא טז, ל.}}: כי ביום הזה יכפר עליכם".{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} | |
− | יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה | ||
− | אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה. | + | אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.(יש להרחיב) |
בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}} | בגדר הכפרה של יום הכיפורים שלשה עניינים:{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 124, חלק כט עמוד 203 ואילך.}} | ||
שורה 45: | שורה 25: | ||
* שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות. | * שעיר המשתלח - בזמן [[בית המקדש]] היה מכפר על עבירות הקלות וכשעשה תשובה אף על העבירות החמורות. | ||
* העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר. | * העובר על מצוות לא תעשה ושב - תשובה תולה וים הכיפורים מכפר. | ||
− | |||
==עבודת כהן גדול== | ==עבודת כהן גדול== | ||
− | + | {{להשלים}} | |
− | + | ==מנהגי היום== | |
− | + | {{להשלים}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | == | ||
===ערב יום הכיפורים=== | ===ערב יום הכיפורים=== | ||
{{ערך מורחב|ערב יום כיפור}} | {{ערך מורחב|ערב יום כיפור}} | ||
− | + | בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: [[כפרות]], טבילה במקווה, מלקות, ווידוי בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד. | |
− | בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים | + | ===ברכת התמימים=== |
− | + | {{ערך מורחב|ברכת התמימים}} | |
− | + | מעמד ברכת התמימים (המכונה גם כן ברכת הבנים) הינו מעמד מרטיט מהמיוחדים במשך השנה, ובו מברך הרבי את כל התמימים (האברכים הנשואים לא מורשים להיכנס). מעמד זה מתקיים סמוך לזמן הדלקת נרות של היום הקדוש יום כיפור, וסיבתו נעוצה במנהג ישראל (שהובא להלכה) שבערב יום הכיפורים מברך האב את בניו. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | === | ||
− | {{ערך מורחב| | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | === | + | === מנהגי ליל יום הכיפורים === |
− | + | לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו. | |
− | + | הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255.}}. | |
− | {{ | ||
− | |||
− | === | + | בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. |
− | + | כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:w_1EwpNmlIsJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30510_230.pdf+%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91+%2B+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESjmrOLOhzXJcIq7sGHk3pspK0snZFo7dhePj_bbvs7fWNWA0H5C51w3IpYkeKH-Lm7BTazC0sqK03q7MOoylyigGsI5ezmViE0su9ZVC4-L1VL-5QrAo6PeiCyA9sNMbg9fNBdO&sig=AHIEtbT4p36QU-XuCopNsaXSRgTxA5u4KA ראה] [[אוצר מנהגי חב"ד]] אלול-תשרי, [https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:w_1EwpNmlIsJ:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30510_230.pdf+%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91+%2B+%22%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%22&hl=en&gl=us&pid=bl&srcid=ADGEESjmrOLOhzXJcIq7sGHk3pspK0snZFo7dhePj_bbvs7fWNWA0H5C51w3IpYkeKH-Lm7BTazC0sqK03q7MOoylyigGsI5ezmViE0su9ZVC4-L1VL-5QrAo6PeiCyA9sNMbg9fNBdO&sig=AHIEtbT4p36QU-XuCopNsaXSRgTxA5u4KA עמ' רי"ג.]}} {{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים.}}. | |
− | {{ | ||
− | === | + | כפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז.}}, יש לקבוע משמרות לאמירת [[תהילים]] בציבור במשך כל הלילה. |
− | {{ | + | === מוצאי יום הכיפורים === |
− | + | {{להשלים|מנהג הסעודה ותוכנה, דברי הרמ"א אודות בניית הסוכה ודברי הרבי, קידוש לבנה ועוד}} | |
+ | בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת [[תשי"א]] דיבר הרבי אודות המעלה ד[[בעלי תשובה]], והזכיר המאמר ש[[הקב"ה]] אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג"). | ||
− | + | בשנת [[תשכ"א]] הזכיר הרבי בשם [[אדמו"ר הריי"צ]], שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים על כל פנים בדיבור בענין (עשיית) סוכה. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==מהותו של יום== | ==מהותו של יום== | ||
− | + | עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה א, ג.}} "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של [[נשמה|נשמות]] ישראל עם [[הקב"ה]] ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא. | |
− | |||
− | עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
+ | 'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן) | ||
+ | {{להשלים|לפחות על פי לקו"ש חלק ד'}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
− | *[[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'. | + | * [[אנציקלופדיה תלמודית]] כרך כב ערך 'יום הכיפורים'. |
− | + | ==קישורים חיצונים== | |
− | + | ===ספרים=== | |
− | ==קישורים | + | * [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט]) |
− | ===ספרים | + | * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי''' - יום הכיפורים (עמוד קעא)] |
− | * [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25075&st=&pgnum=249 שולחן ערוך רבינו - הלכות יום הכיפורים]''' - סימן תרד ואילך. ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/index.htm בטקסט] | ||
− | * הרב [[יהושע מונדשיין]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=189 אוצר מנהגי חב"ד - | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
===מולטימדיה=== | ===מולטימדיה=== | ||
− | |||
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=152 יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
− | * | + | * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=790 שיעור על הלכות ומנהגי [[ראש השנה]] ויום הכיפורים בטעמיהם], מפי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]{{וידאו}} |
− | * [http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1527 אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} |
− | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי]{{וידאו}} | |
− | * | + | * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2595 הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תשנ"א)]{{וידאו}} |
− | + | {{הלכה}} | |
− | {{ | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
− | {{ | + | {{תבנית:במחיצת הרבי}} |
− | {{הערות שוליים}} | + | {{הערות שוליים|טורים=כן}} |
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] |
+ | [[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] |
− |