עריכת הדף "טעמי המקרא"

[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.

נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.

== המקור לטעמים ==

ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.

יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.

== נגינת הטעמים ==

{{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים
|שם קובץ1=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3
|שם באתר1=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין >
|תיאור1=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].
|שם קובץ2=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3
|שם באתר2=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ >
|תיאור2=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].
}}

<div style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,</div>
<div style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃</div>

=== טעמים נדירים ===

<div style="font-family:David; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃</div>

=== טעמים שאינם מנוגנים ===
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַקָף־</span> - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פְּסִיק | </span> - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב"ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֶֽתֶג</span> - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.

== שרשראות של טעמים ==

כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.

לדוגמא:
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.</span>
* <span style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span>

==טעמי אמ"ת==

לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ"ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''"טעמי אמ"ת"'''.

[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.

== השימוש בטעמים ==
השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.

ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע"ד ז'.}}.

== ניגון הטעמים ==
{{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}
בין [[ניגוני חב"ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.

ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].}}, מגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א').}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].}} וימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].}}.

==ראו גם==
* [[קריאת התורה]]
* [[ניגון טעמי הנגינה]]
* [[טנת"א]]
* [[זרקא]]
* [[זקף גדול]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}
* [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1638346279568&pagenum=94&book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך "נגינה לאור החסידות", באתר [[אוצר החכמה]].

{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]