עריכת הדף "חסידות קרלין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו"ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין). | רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו"ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין). | ||
| − | |||
בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} | בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}. | הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}. | ||
| − | בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | + | בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} |
| + | |||
==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ||
