עריכת הדף "חסידות קרלין"

לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]].

רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק.

לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.

בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו"רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו.

רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע"ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[תש"ו]]. בשנת [[תש"ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.

רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו"ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין).

 

 

 

 

בשנת [[תשמ"ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש"יפתח האבל תחילה" - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ"ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ"ז שנה. האדמו"ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ"ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'.

קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין

*'''בית משיח | גיליון 598'''