עריכת הדף "חסידות צאנז"

[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]]
[[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
[[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]]
[[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]].

יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות '''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ו[[דביקות]] ב[[תורה]].

מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.

רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה '''מי לנו גדול באחרונים ממנו.'''{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}

בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}.

עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. 

כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס',  ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה.

== יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג ==
רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארצות הברית]]. 

בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.

רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}}

לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).

רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}}
רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}

רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. הרב [[בנימין ווילגער]], מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד.

== רבי נפתלי הלברשטאם ==
האדמו"ר מגריבוב, הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.


לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלקסנדר]].

== רבי נפתלי שמרלר ==
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".

בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. 

הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". 

בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]
*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]

{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידות צאנז]]