עריכת הדף "חסידות צ'ורטקוב"

'''חסידות צ'ורטקוב''' היא ענף של [[חסידות רוז'ין]] שנוסדה על ידי רבי [[דוד משה פרידמן]] בשנת [[תרכ"ה]]. אדמו"ריה עמדו בקשר הדוק עם [[רבותינו נשיאינו]], ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר עבר מרכז החסידות ל[[ווינה]], היא הפכה לאחת החצרות החסידיות הגדולות והמשפיעות עד ה[[שואה]], אז נרצחו רוב חסידי צ'ורטקוב.

חסידות צ'ורטקוב נוסדה בשנת [[תרכ"ה]] על ידי רבי [[דוד משה פרידמן]], בנו של האדמו"ר רבי [[ישראל מרוז'ין]] וחתנו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] מ[[חסידות צ'רנוביל]]. רבי דוד בחר להקים את מרכז החסידות ב[[עיירה]] צ'ורטקוב במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה{{הערה|בעיר זו כבר פעלה קהילה חסידית קודם בואו. רב הקהילה בתקופת [[הבעל שם טוב]] היה הרב צבי הורוביץ, ששני בניו הרב [[פנחס הורוביץ]] בעל ההפלאה ורבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]] שהיו מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]] וממנהיגי ה[[חסידות]].}}, ולצורך כך רכש טירה במרכז העיר והפך אותה לבסיס החסידות שהקים.

לאחר פטירתו בשנת תרס"ד מונה תחתיו בנו רבי ישראל מצ'ורטקוב כמנהיג החסידות, והוא נותר להתגורר בעיר עד ל[[מלחמת העולם הראשונה]], אז עקר ל[[וינה]] ונהג לבקר בצ'ורטקוב פעמיים בשנה. אדמו"ר זה ייסד את "הסתדרות החרדים", שהשתלבה לאחר מכן במסגרת [[אגודת ישראל]] בה כיהן כנשיא האגודת לצד האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], והוא היה הדומיננטי ביותר בשושלת החסידית והביא להתפתחותה של החסידות באופן דרסטי.

לאחר פטירתו בשנת [[תרצ"ד]] מילאו את מקומו בניו רבי נחום מרדכי ורבי דב בער פרידמן, האחרון נפטר בשלהי תרצ"ו. רבי נחום מרדכי המשיך להנהיג את חסידי צ'ורטקוב באירופה עד לשנת [[תרצ"ט]], אז עלה לארץ הקודש והנהיג קהילה קטנה של חסידי צ'ורטקוב בבית הכנסת שהקים בביתו בת"א וכן בביכנ"ס בירושלים, שהקים אביו - "עזרת ישראל".

האדמו"ר רבי חיים מיכאל ביברפלד מחותן עם גדולי האדמו"רים והצדיקים בדורנו: האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מסרט וויז'ניץ, האדמו"ר מסלונים

בשנת [[תרפ"ח]] ביקר רבי ישראל מצ'ורטקוב בברלין, והרבי שהתגורר בעיר באותן שנים השתתף ב'טיש' שערך. את רשמיו מביקור זה העלה הרבי על גבי הכתב באיגרת ששלח לחמותו [[הרבנית נחמה דינה]] בכ"ט תמוז תרפ"ח, הרבי גם כתב שבניו של האדמו"ר החזירו לו ביקור גומלין.