עריכת הדף "חסידות לעלוב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
+
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא.  
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]]
 
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".
 
  
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך [[יראת שמים]] לידי תורה{{הערה|1=קדושת היהודי.}}.
+
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש.
  
==החסידות בארץ ישראל==
+
ב[[ארץ ישראל]] המשיך מחדש את השושלת רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, שהיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא תמך באופן קיצוני בכל מבצעיו של הרבי באופן גלוי. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב זצ"ל.
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}.
 
  
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי [[ירושלים]] ותיקון הלבוש הירושלמי על פי [[קבלה]] מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]].
+
נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה.
 
+
[[קטגוריה:רבנים]]
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל [[התורת חסד]] מחסידי [[הצמח צדק]], וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר ב[[תרע"ח]].
 
 
 
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר [[הסתלקות]] אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו הסתלק בתר''ץ
 
 
 
==רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו==
 
בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה נפטר כ''ד טבת תשמ''ז. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.
 
 
 
בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/479338/ לקט וידאו מאנשים שקשורים ללעלוב עוברים אצל הרבי].}}, פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו.
 
 
 
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]]. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' [[מרדכי מענדל קדנר]].
 
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/29-12-2022-10-42-29-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8.pdf הגהות מיחידות בני האדמו"ר מלעלוב]''', בתשורה מנישואי משפחת שפינדלר, תשפ"ג
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
 
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)