שינויים

המנהג של '''חלוקת הש"ס''' הוא מנהג קדום, במסגרת החלוקה מחולק הש"ס וכל אחד לוקח על עצמו ללמוד מסכת במשך השנה.[[אדמו"ר הזקן]] עורר על כך ב[[אגרת הקודש]]{{הערת שוליים|אגה"ק ד"ה 'הוכח תוכיח', שבסו"ס התניא}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ב[[י"ט כסלו]] - [[ראש השנה לחסידות]], לכבוד [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו]], נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[אגרת הקודש]].

בעצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון כ"ק [[לוח היום יוםאדמו"ר מוהריי"צ]] נכתב ביום נ"ע{{הערת שוליים|אג"ק שלו ח"י"ט בכסלועמ' סא-סב}}: "נוהגים לסדר חלוקת המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"סבכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ועובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על-ידי חלוקת המסכתות"פ הסדר המבואר באגה. וידועה השתדלות כ"ק אדמו"ר הזקן בזה, וזה לשונו{{הערת שוליים|אגה"ק ד"ה "'הוכח תוכיח', שבסו". בליובאוויטש משנת תרס"ג ואילך היו מסדרים חלוקת ס התניא}}: לגמור כל הש"ס כ"ד בטבת בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יום הלולא של רבינו הזקן יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - מפני אפס הפנאי ביט כסלויצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

בשנת [[תשיאדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה{{הערת שוליים|"היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 499}}. על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] חידש ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו בליובאוויטש חלוקת הש"ס ב[[הרביכ"ד טבת]] את החלוקה ב- יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[יתשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערת שוליים|ספר השיחות תשנ"א עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ג ח"א עמ' 216}}. כשהיה כ"ק [[אדמו"ר מהורש"ב]]בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערת שוליים|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45}}. בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערת שוליים|מכתב בספר השיחות תשנ"א עמ' 497}}: א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

במסגרת החלוקה לומדים מחולק הש"ס בין [[אנ"ש]] - כל אחד מסכת.כך יוצא שלומדים את הש"ס מספר רב של פעמים, כאשר בכל קהילה מתקיימת חלוקה נפרדת.

במסגרת החלוקה מחולק נוהגים לחלק את הש"ס בין כולו, גם המסכתות שאין בהם גמרא (כמו זרעים וטהרות), וגם תמיד ומדות (אף שאינם אלא סיפור){{הערת שוליים|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}. כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב ולתת את הכתב לאחר, שהרי רואים שזה פועל תוספת כוח וזירוז גם אם יהיו קשיים בדבר, בידעו שיכול לשאול ולברר אצלו האם אומנם קיים הבטחתו!{{הערת שוליים|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו תשנ"ב}}. [[אנאדמו"שר שליט"א]] היה נוהג לקחת בדרך כלל את [[מסכת סנהדרין]] . נוהגים להדביק בכותלי בית- כל אחד מסכתהכנסת רשימת המשתתפים בחלוקת הש"ס, "לחיזוק ולזיכרון טוב בהיכל ה'"{{הערת שוליים|ממכתב בסה"ש תשנ"ב עמ' 496. 'בית חיינו', גיליון 117 עמ' 29}}.

אלו שנמצאים במקום שהוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס - מצטרפים לחלוקת הש"ס הנעשית בבית מדרשו של הרבי היה נוהג לקחת בדרך כלל את מסכת סנהדריןע"י "מחנה ישראל"{{הערת שוליים|ספר-המנהגים}}.