חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים

דף זה הינו ארגז חול פרטי. מטרתו של דף זה, לנסח דף עקרונות וקוים מנחים בטרם ייתקבל כמדיניות רשמית.

נא לא לערוך דף זה, להערות והארות נא לפנות לדף השיחה.

דף העקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים דן בשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה. אם נוצרת סתירה כלשהי בין דף זה לדף חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים, האחרון הוא הקובע.

בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, בחב"דפדיה הכללים נוחים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן ראויות להיכלל בחב"דפדיה נמחקים במהרה.

העיקרון המנחה של הכללים המוצגים כאן, הוא שערך על אדם ייכתב רק על מי שקשורים באופן כלשהו לחב"ד.

על מי ראוי לכתוב ערך

קריטוריונים כלליים

• קשר לחב"ד: האישיות אמורה להיות קשורה לחב"ד באופן בולט.

• ספרים: אם האישיות שאודותיה מדובר בערך מופיעה בהוצאה מודפסת (ספר או חוברת), מכובדת ומוכרת, אזי אתם מוזמנים ואף מתבקשים לכתוב עליה ערך, יש לציין את הספר (עם שם הסופר ושנת הוצאה לאור) בפסקה "לקריאה נוספת".

• באינטרנט: העובדה שהאישיות מופיעה באינטרנט אינה מספיקה ליצירת ערך. באם היא זכאית מתוקף הכללים האחרים יש להוסיף את הקישור ומקורו בפסקה "קישורים חיצוניים".

• פרסום: פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.

קריטוריונים ספציפיים

• בית רבי: אם האשיות קשורה ישירות (לא בני דודים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.

• ייחוס: ייחוס בהחלט איננו תנאי מספיק לערך, אך יש לו השפעה מסויימת על בחינת חשיבותו של נשוא ערך.

• חסידים מהדורות הקודמים: כל חסיד מהדורות הקודמים זכאי לערך רק באם קים מידע על תולדות חיו מלבד תאריך לידתו, פטירתו ותפקידו. באם ישנו, מומלץ להביא מידע על החסיד מתורת רבותינו נשיאינו.

• חסידים בני זמננו: לא כל חסיד חב"ד זכאי לערך. יש לכתוב ערכים אך ורק על כאלו המתאימים לאחד מקריקטריונים הבאים: אישיות ציבורית, אישיות תורנית ומנהלי מוסדות (כמפורט להלן).

• שלוחים: שליח זכאי לערך רק אם הוא שליח ראשי בעירו או שהוא נמצא בשליחות חמש שנים. מומלץ להביא קישור לפעילותו של השליח.

• רמי"ם ומלמדים: ר"מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאי לערך באם מלאו חמש שנים לשמשרתם. ראשי ישיבות זכאים לערך מיד גם אם לא עברו חמש שנים.

• סופרים: המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות ספר אחד. הוצאת חוברת אינה יכולה לתאר אדם כסופר. אין לכתוב ערכים על שמות עט, את שם העט יש לעשות להפניה לשמו המקורי. יש לכתוב בערך את הספרים אותם הוציא לאור עם שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.

• זמרים: זמר לא יהיו זכאי לערך טרם הוצאת דיסק אחד לפחות הנמכר באופן מסחרי.

• תנאים ואמוראים: תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם יופיעו בערך בהרחבה באוריו של הרבי על עניינו של נשוא הערך, באור של הרבי על דעותיו אינו מספיק.

• גדולי ישראל: גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד יהיו זכאים לערך באם יש להם קשר משמעותי לחב"ד, לדוגמה: אם ביקרו אצל הרבי או ניהלו עמו התכתבות רחבה או שהיו ביניהם חילוקי דעות גדולים (לדוגמה: הגאון מוילנא).

ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים

כתיבת דברי ביקורת או עובדות שליליות על אישים, בפרט אישים שעדיין בחיים, ראוי להיזהר עוד יותר מן הרגיל. את הטענות כנגד אדם יש להביא בהקשר מתאים ובמידה הראויה. כל הטענות השליליות על אדם צריכות להיות מגובות בסימוכין ראויים, על פי מקורות אמינים ובני-סמכא. אם לא סופקו מקורות לטענות או לעובדות הללו, מותר - וצריך - להסירן מן הערך ולהעביר אותן לדף השיחה עד להבאת מקורות מתאימים. חשוב להדגיש שהדרישה לסימוכין (בכל פרט ועובדה בחב"דפדיה אבל במיוחד בפסקאות ביקורת) איננה מיועדת רק להוכיח שהביקורת קיימת; הסימוכין נדרשים גם אם מקובל על כולם שהביקורת קיימת. הסימוכין מיועדים לאפשר לכל אחד - גם הכותבים וגם הקוראים - להתרשם בעצמו מתיאור העובדות שעליו מתבסס הערך, ולראות בעצמו אם התיאור נכון, אם הוא מנוסח כמו שצריך, אם הוא מובא בהקשר מתאים וכדומה. לצורך כך יש לתת מראה מקום מדויק שיאפשר לכל אחד לעיין בעצמו בחומר הראשוני או בתיאור שלו על ידי מקור משני בר-סמכא (למשל, כתבה עיתונאית רצינית ולא-מוטה).

פסקת ביקורת בערכי אישים איננה מיועדת לציטוט השמצות ועלבונות שהוטחו באיש. אם ההשמצות והעלבונות הללו הם בעלי חשיבות למהלך חייו או לדמותו של האיש, יש להביאם בתיאור קורות חייו בפירוט. אם הם אינם בעלי חשיבות, אז אין להביאם בערך. פסקת הביקורת כן מיועדת להציג השקפות עולם חולקות וטענות ענייניות שהועלו כנגד פעולותיו או השקפותיו של נשוא הערך, כמובן אם הן בעלות חשיבות מספקת. לגבי כל טענת ביקורת עניינית או אישית המופיעה בערך צריך להיות ברור מיהו הגורם (או מיהם הגורמים) שהעלו את הביקורת; אין להביא ביקורת בנוסח סביל כמו "כנגד ... הופנתה ביקורת על כך ש..." או בנוסח אנונימי כמו "היו שטענו ש...". יש לתאר ככל האפשר גם את הרקע לביקורת, את מידת התקבלותה ואת תוצאותיה.

באם האדם המבוקר השיב על הביקורת יש להביא את תגובותיו עם מקורות.