הבדלים בין גרסאות בדף "התנועה הציונית"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(זקוק לעריכה דחוף!)
שורה 1: שורה 1:
ה'''ציונות''' היא שיטה פסולה ביותר, שנתייסדה לפני כמאה ועשים שנה, ונדחתה על ידי כל גדולי ישראל מכל החוגים ובראשם על ידי רבותינו נשיאנו בשתי ידיים.
+
{{לעריכה}}
 +
ה'''שיטת הציונות''' היא שיטה שנתייסדה לפני כמאה ועשים שנה, ונדחתה על ידי גדולי ישראל מחוגים רחבים וכן ידי רבותינו נשיאנו.
  
מיסודות השיטה פסולה זו: לאומיות, שאינה קשורה לתורה ולמצוות, והפרדת הדת ממהות עם ישראל.
+
מיסודות השיטה: לאומיות הבאה במקום תורה ומצוות, והפרדת הדת ממהות עם ישראל.
  
 
בראשונה כותב על כך ה[[אדמו"ר הרש"ב]] באגרותיו. אדמו"ר הרש"ב נלחם במייסדי הציונות כידוע.
 
בראשונה כותב על כך ה[[אדמו"ר הרש"ב]] באגרותיו. אדמו"ר הרש"ב נלחם במייסדי הציונות כידוע.

גרסה מ־00:44, 24 במרץ 2010

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

השיטת הציונות היא שיטה שנתייסדה לפני כמאה ועשים שנה, ונדחתה על ידי גדולי ישראל מחוגים רחבים וכן ידי רבותינו נשיאנו.

מיסודות השיטה: לאומיות הבאה במקום תורה ומצוות, והפרדת הדת ממהות עם ישראל.

בראשונה כותב על כך האדמו"ר הרש"ב באגרותיו. אדמו"ר הרש"ב נלחם במייסדי הציונות כידוע.

הרבי עצמו, נלחם במנהיגי הציונות הדרכים שונות, אם כי סבר כי יש להבדיל בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה בשתי ידיים את מנהיגי הציונות. אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות בפנים מאירות ובדרכי נועם.

הרב יהודה פלדי נתבקש ע"י הרבי לעשות מערכה ציבורית כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה (והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו[1].

הרב פרץ אוריאל צימר, שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה - והיה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי. הוא נצטווה ע"י הרבי ביחידויות הרבות שזכה להן, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כמזכיר אצלו, ולמרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה (בלשונו “אינני סאטמארער”), זה לא עזר לו במאומה והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד.

באחת ההזדמנויות [2] סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה.

באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה - העסקנים כנראה סברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם [3].

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...[4]

דרכי נועם

אם כי הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב יוסף הכט שליט"א, רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.[5]

מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. הרבי השיב כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.

הרבי סיפר גם באותה הזמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם בה"ק, שם יש ענינים שהם עבודה זרה ממש![6]

הערות שוליים

  1. בטאון כפר חב"ד, גל’ 1210
  2. ביחידות ביום כ"ג שבט תשי"ח
  3. צילום מכתבו של הר”א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין של משפחת בלוי, טבריv, אלול תשס"ה, ע’ 63
  4. כל זה נלקח מתוך חב"ד אינפו.
  5. מפי מי ששמע מפיו, מובא בחב"ד אינפו.
  6. שיחות קודש תשכ"ז

ראו עוד

לקריאה נוספת