עריכת הדף "התייסדות תורת החסידות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
| − | '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת"ח ות"ט | + | '''תורת החסידות התייסדה''' לאחר גזרות ת"ח ות"ט על ידי הבעל שם טוב, בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות. לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] התפצלה החסידות לחצרות רבות בראשות תלמידיו. [[תורת החסידות]] מוסיפה חיות ומגלה אור חדש בתורה והמצוות, שמה דגש רב על [[אהבת ישראל]], [[שמחה]] ו[[התקשרות]] אל נשיא הדור. |
==סיבת התייסדותה== | ==סיבת התייסדותה== | ||
תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}. | תורת החסידות הפציעה כדי לעורר את העולם מעלפונו, כמשל בן המלך החולה אשר מכיון שרפואתו היא האבן היקרה שבכתר המלך, אין מתחשב המלך בכל יקר תפארת גדולתו, ומצווה לשוחקה עד אשר דק לעפר, אולי תיכנס טיפה אחת אל פיו וירפא בן המלך{{הערה|משל זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] לאחר שהתעורר קטרוג על תורת החסידות כשאחד מגדולי ישראל ראה דף חסידות מתגלגל על הרצפה.}}. | ||
| − | תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם "דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך", ו"אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". בדורו של [[רשב"י]] | + | תורת [[הקבלה]] ניתנה ל[[משה רבינו|משה]] בסיני עם שאר חלקי התורה, אך נשארה גנוזה, היו דורות שעסקו בה יותר, ודורות שפחות. במשך הדורות אלו שעסקו בקבלה עסקו בה לבדם בצנעה, כמאמרם "דברים שהם בכבשונו של עולם הצניעם תחת בגדיך", ו"אין דורשים במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". בדורו של [[רשב"י]] היתה [[הקבלה]] בהפצה יתירה, ועד שתינוקות דיברו בסודות התורה, אך לאחר מכן נשכחו עיקרי הדברים, לאחר מאות שנים הדפיס הר' משה די-ליאון{{הערה|מקובל ספרדי נולד בשנת ה' אלפים א' נפטר בשנת ה' אלפים ס"ה, חוקרים רבים טענו כי לא הרשבי כתב את ספר הזהר אלא הרב משה די לאון.}} לראשונה את ספר הזהר במנטובה, ספר זה עורר עליו בתחילה מחלוקות, אך האריז"ל הורה עליו שהוא אמת, ודרשו לתלמידיו ובעיקר לתלמידו הר' חיים ויטאל, הוא העלה על הכתב את תורתו, אך אף שהיו שלמדו את הקבלה, לא הפכה היא לחלק מחייהם של היהודים, כן לאחר הופעתו של שבתי צבי משיח השקר (שר"י) התעוררה תנועה גדולה להדוף את לימודי [[הקבלה]] אל מחוץ למחנה. |
אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם. | אז כשהעולם היהודי היה שקוע בתרדמת, נשלח מורינו הבעל שם טוב להאיר את העולם בתורת הקבלה, אך לא בכולה. [[הרבי]] אומר כי ישנם דברים רבים שבוארו בקבלה, אך החסידות מדגישה רק דברים אחדים, אלו הנוגעים לעבודת השם; לדוגמה: [[אחדות ה']] וחידוש העולמות בכל רגע ממקורם. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת"ח ות"ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות. | לאחר פטירתו של רבי יואל, עברה ההנהגה אל רבי אדם בעל שם, כשאליו הגיעו תלמידים רבים כרבי קהת ועוד, גם רבי ישראל בעל שם טוב הגיע אליו (כשהיה עוד לפני בר מצוה), באחת הפעמים שנאספו יחדיו, הציע רבי ישראל כי הנסתרים יתחילו לעורר את העם לתורה ועבודת השם, וזאת כיון שלאחריו גזרות ת"ח ות"ט הבערות גאתה בעם, והיו רבים אשר לא ידעו אפילו את הגייתן של הברכות הפשוטות. | ||
| − | תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם. | + | תלמידי רבי אדם בעל שם החלו להסתובב בעירות כאנשים פשוטים ובעלי מלאכה, והגיעם לעירה היו נעמדים במרכז השוק ומדברים אל ההמונים דברי מדרש ואגדה ומעוררים אותם לעשות רצון קונם. |
ה"למדנים" באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים. | ה"למדנים" באותה תקופה לא יכלו לסבול את העובדה כי מייחסים חשיבות לאנשים פשוטים אשר אינם יודעים צורת אות, ועל כן החלו לנגד אל הנסתרים. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==הבעל שם טוב== | ==הבעל שם טוב== | ||
| − | בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו אליהו הנביא, אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם אליהו הנביא. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'. | + | בעיר צפת התגורר אדם מבוגר שכשהתבוננו במעשיו בשמים החליטו כי מגיע לו שיתגלה אליו [[אליהו הנביא]] וילמדו תורה. כאשר בא אליו [[אליהו הנביא]], אמר לו כי הוא נשלח מן השמים, אך לא ילמדו עד שיאמר לו מהו המעשה המיוחד שעשה ביום ה[[בר מצווה]] שלו. ענה לו אותו יהודי כי את המעשה הוא עשה בינו לבין קונו, ואינו מעוניין לספרו ואפילו אם במחיר זה הוא יפסיד את הזכות ללמוד עם [[אליהו הנביא]]. כשחזר לשמים אמרו לו כי הוא צריך לחזור וללמוד עם זקן זה, אשר נתעלה לאחר מכן והיה אחד מן הצדיקים הנסתרים. ואחר פטירתו החליטו בשמים כי יורידו את נשמתו שוב פעם לעולם בכדי שתסלול דרך חדשה בעבודת ה'. |
סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה. | סיפור זה סיפר רבי אדם בעל שם לתלמידו רבי ישראל בעל שם טוב, באומרו: וזוהי נשמתך, ועל כן אתה צריך לקבל על עצמך את ההנהגה. | ||
| − | בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח"י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ"ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים "חסידים", להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא | + | בגיל שמונה עשרה הוא התמנה למנהיגם של הנסתרים, ולאחר מספר שנים שבהן סירב הבעל שם טוב להתגלות בעולם שבהן הוא גם למד תורה עם אחיה השילוני - בעל הח"י, החליט שהוא יקבל על עצמו את ההנהגה, וכך בשנת [[תצ"ד]] הוא התגלה; אז החלו הנסתרים, שאז החלו להיות מכונים "חסידים", להפיץ את תורת הקבלה, אך באופן שונה, הם לא רק למדו [[קבלה]] כספירות נעלות ורקיעים רוחניים, אלא באופן שמחדיר את האלוקות בעולמות, והיינו, ההדגשה על כך שהבורא מהוה בכל רגע את העולמות, וכן שישנה השגחה פרטית על כל נברא גם דצ"ח, והעיקר ההדגשה כי צמצום לא כפשוטו, ולכן יש לנבראים "קשר" עם בוראם. תורות הבעל שם טוב נאמרו במשפטים קצרים "ווערטלאך", והאור שבהם היה מרובה על השכל, וכך החלו להעיר את העולם מתרדמתו. |
בשנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו "אימתי קאתי מר"? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב"ד]]: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא. | בשנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עלית נשמה, והגיע להיכלו של המשיח, ובמענה לשאלתו "אימתי קאתי מר"? ענה לו המשיח את המשפט שלימים נהפך להיות הסלוגן של [[חסידות חב"ד]]: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" - והיינו, כשתורת החסידות תגיע לכל יהודי באשר הוא. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בשנת [[תק"כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש. | בשנת [[תק"כ]] הסתלק הבעל שם טוב, ולאחר שנה העביר בנו רבי צבי את ההנהגה אל רבי דובער ממעזריטש. | ||
| − | + | [[המגיד ממעזריטש]] התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק. | |
| − | התיישב בעירו - בשונה מהבעל שם טוב שהסתובב ממקום למקום, ושלח את תלמידיו אל כל המקומות שיפיצו שם את תורת החסידות, אז הוקמו שלוש מרכזי חסידות עיקריים: בליובאוויטש, קרלין ובהורודוק. | + | |
| + | בשנת [[תקל"ג]] הסתלק הרב המגיד, ולאחר כמה שנים קיבל על עצמו ה[[אדמו"ר הזקן]] את ההנהגה, והפעם תחת השם "חסידות חב"ד". | ||
==האדמו"ר הזקן== | ==האדמו"ר הזקן== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *[[אדמו"ר הריי"צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[ | + | *[[אדמו"ר הריי"צ]] במאמר '''אבות החסידות''' בחוברות [[התמים]], [[וורשא]], [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ח]]. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות חסידות חב"ד דור ראשון, דור שני]''', [[קה"ת]], [[תשס"ט]]. {{PDF}} | + | *[[אדמו"ר הריי"צ]], '''[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/lubavitch.pdf אופן ההשתלשלות בהתייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון, דור שני]''', [[קה"ת]], [[תשס"ט]]. {{PDF}} |
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
