עריכת הדף "הצלת אדמו"ר הריי"צ"

{{תולדות הרבי הריי"צ}}
'''הצלת אדמו"ר הריי"צ''' הוא כינוי למבצע הצלה אותו ניהלו חסידי חב"ד במטרה לחלץ את [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה הכבושה ב[[מלחמת העולם השנייה]].

מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]].

==הרקע להצלה==
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] [[ת"ש]]]]
[[קובץ:Gurary, Hirshel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יחיאל צבי גוראריה|הערשל גוראריה]] שאצלו שהה אדמו"ר הריי"צ בעת מלחמת עולם השנייה]]
בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותי ובעצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]]. 

בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], אדמו"ר הריי"צ עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}}}.

כל אותו העת היה הרבי במצב של בין חיים ומוות, ב[[ראש השנה]] עבר הרבי לבניין של מרפאה, ומראש השנה עד [[יום כיפור]] עבר מבית לבית. את [[י"ב תשרי]] [[ת"ש]] הגדיר אדמו"ר הריי"צ כ"יום הדמים" שבו היה צריך לעבור בין בניין לבניין מחשש שיופגז{{הערה|"זהו אחד הימים הקשים שהיו לו"{{מקור}}.}}.

בזמנים מסוכנים אלו דאג אדמו"ר הריי"צ להרב סולובייצי'ק ל[[אתרוג]] ב[[חג הסוכות]].

==ההכנות למבצע==
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וב[[לטביה]], פעלו מיד למען שחרור אדמו"ר הריי"צ על ידי הפעלת לחץ על הממשל האמריקאי, בממשל האמריקאי היה אפשרות להצלת מספר מועט של אנשים ולהביא להם ויזה לפיכך ניתנה עדיפות עליונה לויזה, בשביל אדמו"ר הריי"צ{{הערה|'''[https://col.org.il/news/128696 תיעוד אחד מהמסמכים של הנסיונות להצלת אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו]''' {{COL}}}}.

אחד מראשי מראשי המסייעים להצלת אדמו"ר הריי"צ היה הרב ד"ר [[אליהו יונג]], יו"ר ועדת התרבות של ה[[ג'וינט]] ורב המרכז היהודי הנחשב 'ג'ואיש סנטר' במנהטן, שנרתם יחד עם בני קהילתו להפעלת שתדלנות להצלתו של אדמו"ר הריי"צ, ובי"ד טבת ת"ש שיגר אליו אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך ומפורט בו מודה לו ולקהילתו על העבר ומבקש ממנו עזרה להשגת ויזות עבורו ועבור משפחתו, וכן עזרה כספית עבור תלמידי הישיבה שנמלטו מורשה. בין הדברים כותב לו אדמו"ר הריי"צ: "בזה הנני להגיד לו תודתי וברכתי בעד גודל שקידת עבודתו הפוריה לחלצני אותי ואת בני ביתי מן המיצר באופן נעלה ומסודר. תודה על העבר ובקשה על להבא להביא הדבר אשר התחיל מהכח אל הפועל הטוב...".

למשימה נרתם קצין המודיעין הגרמני וילהלם קנריס שהיה מוכן לקחת אחריות על המבצע{{הערה|לימים התברר שאותו קצין הציל עוד יהודים רבים.}}.

הקצין ארנסט בלוך הסכים להיות זה שיבוא בפועל להציל את אדמו"ר הריי"צ.

==הבריחה==
ארנסט בלוך, שלקח על עצמו להציל בפועל את אדמו"ר הריי"צ, בא לביתו של הרב [[נתן גוראריה]], שם שהה אדמו"ר הריי"צ מלווה בחיילים נאצים בשביל להציל אותו, בפועל הוא התקשה למצוא את הרבי מפאת שהחסידים חששו שמדובר בקצין נאצי שבא לרצוח את הרבי {{הערה|מאחר שהיה צריך לשקר לחיילים הנאצים שהוא לוקח את אדמו"ר הריי"צ בשביל להרוג אותו.}}. כאשר מצא את הרבי ובא לקחת אותו, התנה הרבי את היציאה ביציאתם של עוד עשרות חסידים.

כשהגיע לברלין נמסר אדמו"ר הריי"צ לאנשי השגרירות הלטבית, שהעבירו אותו ל[[ריגה]] שב[[לטביה]] ב[[ה' טבת]].

לאחר מכן הרבי יצא מ[[ריגה]] ל[[שטוקהולם]] שב[[שוודיה]] בטיסה עם משפחתו, ביום [[כ"ד באדר א']] [[ת"ש]] בבוקר. קהל גדול מתושבי העיר נאסף במקום להיפרד ממנו, ובראשם העסקן החב"די ר' [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&st=&pgnum=11&hilite= מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה', ע' 11].}}.

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזרת ה' יתברך ובזכות הוד כבוד קדושת אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.}}

ביום [[כ"ה אדר]] [[ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[ט' אדר ב']] [[ת"ש]])]]
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באונית "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך ברכת [[שהחיינו]]. בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ כי {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}, ואף הוסיף, כח {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.

עם בואו לארצות הברית, הכריז אדמו"ר הריי"צ על כך ש"אמריקה אינה שונה", והחל לפעול למען [[הפצת המעיינות]] ב[[חצי כדור התחתון]].

לפי עדות בתו, מדי שנה נהג אדמו"ר הריי"צ לציין את נס ההצלה בחוג המשפחה, ובמהלך ההתוועדות נהג לומר לחיים מגביע מיוחד שנשמר מההפלגה. את המסיבה חגגו בחוג המשפחה המצומצם היות והוא היה כרוך בעצב עקב העובדה שבמלחמה זו אבדו בני משפחה שלא הצליחו להינצל{{הערה|['''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/19118/lot/161008/גביע-מהאנייה-דרוטנינגהולם?lang=he גביע מהאניה בה הפליג לארצות הברית]''', באתר בית המכירות בידספירט. אמינות העדות והתיעוד מוטלת בספק.}}.

==הצלת אחרים==
מיד אחרי הצלתו של אדמו"ר הריי"צ, הוא החל בפעולה להציל עוד רבים.

הרבי הריי"צ עסק רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, ועוד.{{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו:  https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm [תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}. 

גם את חתנו, [[הרבי]] ואת בתו הרבנית [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] [[הצלת הרבי והרבנית|הציל]], אך את בתו הרבנית שיינא, ובעלה, חתנו ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]] למרבה הצער לא הצליח להציל, והם נספו ב[[שואה]].

אדמו"ר הריי"צ גם ניסה להציל כמה אדמו"רים, את האדמו"ר מ[[גור]] ואת האדמו"ר מבעלז, שאכן ניצלו מן התופת. כמו כן ניסה להציל את האדמו"ר רבי בן ציון מבאבוב, אולם מאמצי ההצלה לא צלחו והאדמו"ר מבאבוב נרצח על קידוש השם.

==ראו גם==
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]
==קישורים חיצוניים ==
*[https://col.org.il/news/137174 השבוע לפני: עיתוני ארה"ב מבשרים על בואו של הרבי הריי"צ{{Col}}]

{{מסעות רבותינו נשיאינו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]