הבדלים בין גרסאות בדף "הפרשת חלה"
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''הפרשת חלה''' היא מצוה מהתורה. | + | '''הפרשת חלה''' היא מצוה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן ל[[כהן]] על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה. מאחר שבימינו לא ניתן לעשות או לאכול את החלה בטהרה, בפועל לא נותנים את החלה לכהן אלא ברוב המקרים שורפים אותה כדין חלה טמאה. עיסה החייבת בתרומה היא כזו ששיעור הקמח שבה הוא לפחות עשירית האיפה. |
==המקור בתורה== | ==המקור בתורה== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
אבל בחוצה לארץ אין צריך לתרום מן המוקף. ודווקא כשל חתיכות העיסה, הן מעיסה אחת שכבר היו מוקפות ומחוברות זו לזו פעם אחת בעודם עיסה, לכך הקילו בהן חכמים שאין צריך לחזור ולהקיפם בשעת הפרשת חלה אם היא חלת חוצה לארץ, אבל אם לא היו מוקפות ומחוברות זו עם זו, מעולם לא הקילו חכמים בהן להפריש מאחת על חברתה שלא מן המוקף אפילו בחוצה לארץ{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סימן תנז}}. | אבל בחוצה לארץ אין צריך לתרום מן המוקף. ודווקא כשל חתיכות העיסה, הן מעיסה אחת שכבר היו מוקפות ומחוברות זו לזו פעם אחת בעודם עיסה, לכך הקילו בהן חכמים שאין צריך לחזור ולהקיפם בשעת הפרשת חלה אם היא חלת חוצה לארץ, אבל אם לא היו מוקפות ומחוברות זו עם זו, מעולם לא הקילו חכמים בהן להפריש מאחת על חברתה שלא מן המוקף אפילו בחוצה לארץ{{הערה|שו"ע אדה"ז או"ח סימן תנז}}. | ||
| + | ==שיעורה== | ||
| + | הכמות האמורה בתורה היא "עשירית האיפה" (או: "עישרון"), ובדברי חז"ל היא: קמח בנפח של "מ"ג ביצים וחומש ביצה". | ||
| + | |||
| + | לעניין זיהוי 'ביצה' במידות ימינו, יש דעות שונות בדבר הנפח המדוייק שלה, וכן דעות שונות בקשר לשאלה האם "נתקטנו הביצים" בדורות האחרונים מגודלן שהיה בזמן חז"ל. | ||
| + | |||
| + | לפי ה'חזון איש' (שפסק להחמיר, ש"נתקטנו הביצים" כדעת הנודע ביהודה, החתם סופר והגר"א) השיעור לברכה הוא 2,250 ק"ג. מאידך, הגאון החסיד הרב [[אברהם חיים נאה]], בספרו 'שיעורי תורה', פסק כמנהג הספרדים ומנהג ירושלים להפריש בברכה מ-1,666 ק"ג. וכך נפוץ בדרך כלל גם בין [[חסידי חב"ד]] כיום. | ||
| + | |||
| + | למרות שרבותינו נשיאינו סמכו, בדרך כלל, על פסיקותיו ועל שיעוריו של הרב נאה, בנידון זה סמכו רבותינו על המידה שעליה סמכו קהילות האשכנזים בחו"ל מדורי דורות להפריש בברכה, היא דעת רבינו יעקב וייל שהובאה בדברי הפוסקים, בשיעור 1,230 ק"ג – שלוש ליטרות (פונט) רוסיות. | ||
| + | |||
| + | וכן כתב כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שו"ת יו"ד סו"ס רכג. ולמרות שהגרא"ח פקפק באמינות תשובה זו, כבר ענו על כך, ראה ב'קיצור הלכות' שם עמ' טו.}}: "וידוע דשיעור חלה, ערך ג' ליטרא אצלנו". וכן הדפיס הרבי בסידורי תהלת ה'. וכן היה מורה ובא הגאון החסיד רבי [[זלמן שמעון דבורקין]] ז"ל, ה'מרא דאתרא' בשכונת הרבי, הלכה למעשה. שיקול נוסף להקטנת השיעור שבו מדד הרב נאה הוא מכיון שבדורנו נתברר, שמשקל המטבע 'דרהם' המקורי שמדד בו הרמב"ם את השיעורים, היה קטן מן ה'דרהם' הטורקי שמדד בו הרב נאה את שיעורי הרמב"ם (והוכיח מזה כמנהג הספרדים), וזה מצדיק לכאורה את הקטנת המידות והשיעורים שנמדדו לפי דעתו{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5102&CategoryID=1182 חב"ד - התקשרות]}}. | ||
==שמה== | ==שמה== | ||
| שורה 24: | שורה 34: | ||
*לשון כדי שתתחולל דעתו עליו. - הרחבת הדעת האלוקי. | *לשון כדי שתתחולל דעתו עליו. - הרחבת הדעת האלוקי. | ||
*לשון החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום. - לשון תחילה וראשית. | *לשון החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום. - לשון תחילה וראשית. | ||
| − | *ב[[תיקוני זוהר]] תיקון ט"ז פי' חלה חל ה'. שכענין ההפרש בין חמץ ובין מצה הוא בין אות חי"ת שהוא בחמץ ובין אות ה' שהוא במצה. כך | + | *ב[[תיקוני זוהר]] תיקון ט"ז פי' חלה חל ה'. שכענין ההפרש בין חמץ ובין מצה הוא בין אות חי"ת שהוא בחמץ ובין אות ה' שהוא במצה. כך על ידי החלה חל ה"א בהלחם למעלה מבחי' החטה בעצם. ועמ"ש בת"א ר"פ ויצא בענין מבחי' חרן נעשה רנה ג"כ נתקן הח' ונעשה ממנו ה'. |
| − | * | + | *על ידי החלה מהשעורה נמשך סער מתחולל על ראש רשעים יחול ונמשך חלות הברכה על הצדיקים. |
*בגמרא{{הערה|מנחות ד"ע ע"ב}} מובא כי רק חמשת המינים חייבים בחלה והם דברים הבאים לידי חימוץ. מפני שחמץ מורה על היצר הרע ועל ה[[נוקבא]] של הסטרא אחרא, ואילו [[ספירת המלכות]] נקרא לחם כמ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל, על כן הם דוקא חייבים בחלה לרומם המלכות ולחברא ל[[זעיר אנפין]] והיינו שיחול עליו הה"א. | *בגמרא{{הערה|מנחות ד"ע ע"ב}} מובא כי רק חמשת המינים חייבים בחלה והם דברים הבאים לידי חימוץ. מפני שחמץ מורה על היצר הרע ועל ה[[נוקבא]] של הסטרא אחרא, ואילו [[ספירת המלכות]] נקרא לחם כמ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל, על כן הם דוקא חייבים בחלה לרומם המלכות ולחברא ל[[זעיר אנפין]] והיינו שיחול עליו הה"א. | ||
| − | כל זה הוא היפוך מענין "יחולו על ראש יואב" ששם מדובר בקללות, כי | + | כל זה הוא היפוך מענין "יחולו על ראש יואב" ששם מדובר בקללות, כי על ידי החלה נמשך להניח ברכה אל ביתך שיחול עלינו הברכה. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://www.challah.co.il אתר הספר "לקראת חלה"] | ||
| + | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1545757#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content הפרשת חלה: הברכה, הדינים, והסיבה]''' {{בית חבד}} | ||
| + | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6877&CategoryID=1403 מצוות חלה ברוחניות]''' - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | ||
| + | *הרב שלמה זלמן לבקיבקר, '''[https://chabad.info/beis-medrash/679472/ הפרשת חלה כהלכה]''' {{וידפו}} | ||
| − | + | {{הלכה}} | |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:מצוות]] | + | [[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־00:17, 25 באוגוסט 2022
הפרשת חלה היא מצוה מהתורה להפריש מכל מאפה מחמשת מיני דגן חלק שיינתן לכהן על מנת שיאכל אותו בטהרה, בדומה לתרומה. מאחר שבימינו לא ניתן לעשות או לאכול את החלה בטהרה, בפועל לא נותנים את החלה לכהן אלא ברוב המקרים שורפים אותה כדין חלה טמאה. עיסה החייבת בתרומה היא כזו ששיעור הקמח שבה הוא לפחות עשירית האיפה.
תוכן עניינים
המקור בתורה[עריכה]
(יח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה: (יט) וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'. (כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: (כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם
— במדבר פרק טו
ענינה[עריכה]
במדרש מובא "בראשית בשביל חלה שנקראת ראשית". שני פירושים מובאים בספר אור התורה[1] אודות מדרש זה. לפי פירוש אחד חלה היא ספירת החכמה, ולפי פירוש שני הכוונה לספירת המלכות שנקרא חכמה תתאה, ומצות ההפרשה היא כדי לקשרה בחכמה עילאה.
הלכותיה[עריכה]
מפרישים את החלה אחר עשיית העיסה והפיכת הקמח לגוש אחד על ידי המים המורים על המשכת השכל האלוקי באותיות, ועל העלאת האותיות לשרשם, וכמו שנאמר במדרש כי המלאך מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהן של ישראל.
שיעורה של החלה - לאדם שאופה לצורך ביתי - אחד ממ"ח. בטעם הדבר מפרש אדמו"ר הצמח צדק כי התורה נקנית במ"ח דברים כנגד י"ב צירופי הויה (שבכל אחת מהם יש ארבע אותיות).
חלת ארץ ישראל אינה ניטלת אלא מן המוקף (פירוש מן הסמוך) לכן צריך לצרף את כל חתיכות העיסה יחדיו, אבל אין צריך שיגעו זה בזה בשעת הפרשה, אלא כיון שהן סמוכות ומקורבות זו לזו הרי זה מן המוקף.
אבל בחוצה לארץ אין צריך לתרום מן המוקף. ודווקא כשל חתיכות העיסה, הן מעיסה אחת שכבר היו מוקפות ומחוברות זו לזו פעם אחת בעודם עיסה, לכך הקילו בהן חכמים שאין צריך לחזור ולהקיפם בשעת הפרשת חלה אם היא חלת חוצה לארץ, אבל אם לא היו מוקפות ומחוברות זו עם זו, מעולם לא הקילו חכמים בהן להפריש מאחת על חברתה שלא מן המוקף אפילו בחוצה לארץ[2].
שיעורה[עריכה]
הכמות האמורה בתורה היא "עשירית האיפה" (או: "עישרון"), ובדברי חז"ל היא: קמח בנפח של "מ"ג ביצים וחומש ביצה".
לעניין זיהוי 'ביצה' במידות ימינו, יש דעות שונות בדבר הנפח המדוייק שלה, וכן דעות שונות בקשר לשאלה האם "נתקטנו הביצים" בדורות האחרונים מגודלן שהיה בזמן חז"ל.
לפי ה'חזון איש' (שפסק להחמיר, ש"נתקטנו הביצים" כדעת הנודע ביהודה, החתם סופר והגר"א) השיעור לברכה הוא 2,250 ק"ג. מאידך, הגאון החסיד הרב אברהם חיים נאה, בספרו 'שיעורי תורה', פסק כמנהג הספרדים ומנהג ירושלים להפריש בברכה מ-1,666 ק"ג. וכך נפוץ בדרך כלל גם בין חסידי חב"ד כיום.
למרות שרבותינו נשיאינו סמכו, בדרך כלל, על פסיקותיו ועל שיעוריו של הרב נאה, בנידון זה סמכו רבותינו על המידה שעליה סמכו קהילות האשכנזים בחו"ל מדורי דורות להפריש בברכה, היא דעת רבינו יעקב וייל שהובאה בדברי הפוסקים, בשיעור 1,230 ק"ג – שלוש ליטרות (פונט) רוסיות.
וכן כתב כ"ק אדמו"ר הצמח צדק[3]: "וידוע דשיעור חלה, ערך ג' ליטרא אצלנו". וכן הדפיס הרבי בסידורי תהלת ה'. וכן היה מורה ובא הגאון החסיד רבי זלמן שמעון דבורקין ז"ל, ה'מרא דאתרא' בשכונת הרבי, הלכה למעשה. שיקול נוסף להקטנת השיעור שבו מדד הרב נאה הוא מכיון שבדורנו נתברר, שמשקל המטבע 'דרהם' המקורי שמדד בו הרמב"ם את השיעורים, היה קטן מן ה'דרהם' הטורקי שמדד בו הרב נאה את שיעורי הרמב"ם (והוכיח מזה כמנהג הספרדים), וזה מצדיק לכאורה את הקטנת המידות והשיעורים שנמדדו לפי דעתו[4].
שמה[עריכה]
בלשון תיבת חלה כותב אדמו"ר הצ"צ מספר טעמים:
- חלה היא לשון מיתוק, כמו שכתוב בתרגום "מה מתוק מדבש" - מה חלי מדובשא.
- לשון חלו נא פני אל. - התקרבות להקב"ה.
- לשון כדי שתתחולל דעתו עליו. - הרחבת הדעת האלוקי.
- לשון החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום. - לשון תחילה וראשית.
- בתיקוני זוהר תיקון ט"ז פי' חלה חל ה'. שכענין ההפרש בין חמץ ובין מצה הוא בין אות חי"ת שהוא בחמץ ובין אות ה' שהוא במצה. כך על ידי החלה חל ה"א בהלחם למעלה מבחי' החטה בעצם. ועמ"ש בת"א ר"פ ויצא בענין מבחי' חרן נעשה רנה ג"כ נתקן הח' ונעשה ממנו ה'.
- על ידי החלה מהשעורה נמשך סער מתחולל על ראש רשעים יחול ונמשך חלות הברכה על הצדיקים.
- בגמרא[5] מובא כי רק חמשת המינים חייבים בחלה והם דברים הבאים לידי חימוץ. מפני שחמץ מורה על היצר הרע ועל הנוקבא של הסטרא אחרא, ואילו ספירת המלכות נקרא לחם כמ"ש כי אם הלחם אשר הוא אוכל, על כן הם דוקא חייבים בחלה לרומם המלכות ולחברא לזעיר אנפין והיינו שיחול עליו הה"א.
כל זה הוא היפוך מענין "יחולו על ראש יואב" ששם מדובר בקללות, כי על ידי החלה נמשך להניח ברכה אל ביתך שיחול עלינו הברכה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתר הספר "לקראת חלה"
- הפרשת חלה: הברכה, הדינים, והסיבה
- מצוות חלה ברוחניות - שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר שולחן שבת
- הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הפרשת חלה כהלכה
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ פרשת שלח ע' תקמב
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח סימן תנז
- ↑ שו"ת יו"ד סו"ס רכג. ולמרות שהגרא"ח פקפק באמינות תשובה זו, כבר ענו על כך, ראה ב'קיצור הלכות' שם עמ' טו.
- ↑ חב"ד - התקשרות
- ↑ מנחות ד"ע ע"ב
